שאלה
שלום רב,
יש לי סכסוך עם עורכת דין,שלחתי לה מכתב מאוד דרשני ובה דרשתי ממנה התנצלות על דברים מסויימים שהם שקריים והתחייבות שלא יחזור עליהם בעתיד.
אותו אדם לא גרם לי לנזק, מעבר לעוגמת נפש .
באותו דרישה(בכתב) הפעלתי עליה לחץ כבד מאוד על ידי כך שאיימתי עליו שתלונות למגוון גורמים כגון לשכת עורכי דין, הממונים עליו בעבודה, ועוד.
ואף איימתי עליו שבמידה והוא לא התנהג כראוי "במילימטר" אני התלונן עליו "כמה שצריך".
כמובן שאני עושה זאת על מנת להרתיע ול"יישר" אותה.
הבן אדם הוא עורכת דין במקצוע, וניתן להגיש תלונות כמה שרוצים על עורכי דין ללשכה "על התנהגות לא ראויה".
ואין ספק שהדבר יכול לפגוע בשם הטוב ופרנסתם, לפחות מבחינה פוטנציאלית ותיאורתית.
באותו מכתב גם ציינתי שמה שהיא עשתה פגע בי ולא אסלח לה על כך.
כמובן שלא איימתי בדברי לשון רע חס וחלילה, אלא בדברים נכונים ואמתיים שיש עליהם עניין להתלונן ועוד דבר שאני חושד בה לפי דבריה(כפי שאני מבין לפחות).
וכמובן שאיימתי כחוק, לפנות לגורמים המקבלים תלונות ובעלי עניין.
למען הסר הספק, אין פה משהו "פלילי" חס וחלילה.
ואותו עורכת דין אכן פעלה שלא בדרך ישרה מה שכלל שקרים קלים .(אולי היא לא רואה את זה)
הדילמה שלי שאין לי ספק שהדרישה לי גורמת לה ללחץ, מאחר וזה לא נעים שמתלוננים עלייך, ולא בטוח שהיא רואה איפה היא טעתה.
האם הייתי צריך "לאיים" עליה ולהפעיל עליה לחץ כבד? למרות שהדבר גורם לה לעוגמת נפש וללחץ? כניראה יהיה לה קשה להתנצל מאחר והדבר מעמיד אותה במקום לא טוב.
או שהייתי פשוט צריך להתלונן בלי להפעיל לחץ כבד על אותה עורכת דין.
1- האם אני צריך לתת את הדין על כך שאני גורם ללחץ נפשי לאדם כפי שנותנים את הדין לדמעה שגרמתה לאדם כלשהי, האם חובה עליי לנקוט בלחץ מתון יותר על מנת לא לגרום לעוגמת נפש לאדם גם כאשר "התוצאות" מבחינתי יכולות להיות פחות טובות?
תשובה
בס"ד
שלום וברכת ד'
יפה היא שאלתך ואפשר לראות בה רגישות.
על פי הלכה אסור לאיים אפילו במילים ולתבוע דברים שאינם מגיעים, ולא להוסיף תביעות כדי שהנתבע יודה, ועל כן אין לשלוח אלא את האמת, ללא תוספות.
לפי ההלכה נראה שמותר להתלונן ללא הגזמת דברים. נראה שכדאי שתשלח מכתב ללשכת עורכי הדין והעתקו לעו"ד עצמה, כדי שהיא תדע מה עשית. וממילא ירד הלחץ וכדו'.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון