שאלה
שלום.
הסתכלתי קצת בתשובות שנענו במקומות שונים באינטרנט לגבי הפסק טהרה שנעשה קצת אחרי שקיעה. באופן גורף כולם עונים שאין מקום להקל וההפסק לא נחשב. שאלתי היא, איך יכול להיות שגם הרב עובדיה יוסף ב"טהרת הבית" וגם הרב משה פיינשטיין (אגרות משה או"ח חלק ד' סימן ס"ב) פוסקים שבדיעבד ניתן להקל בדקות שאחרי השקיעה, אולם כל הרבנים המשיבים פשוט מתעלמים מפסקיהם של שניים מענקי הדור ואוסרים. האם לא ניתן להתלות באילנות גבוהים אלה כדי להתיר אשה לבעלה? מדוע לא נלמד מדרכם של ראשונים (דוד המלך, ר' אלעזר בר' שמעון ועוד) שעשו הכל כדי להתיר אשה לבעלה? לפחות לתת פתח ולומר שהמקלה יש לה על מי שתסמוך?
תשובה
שלום וברכה!
א. כאשר שואלים על הפסק טהרה אחרי השקיעה בדרך כלל הכוונה ממש לאחר השקיעה, כלומר בלילה וזה כבר לא ספק יום ספק לילה.
ב. בפסיקה בהל' נידה כל פוסק הולך ע"פ מסורת שהוא קיבל מרבותיו.
ג. באינטרנט אף אחד לא יפסוק לקולא בלי לשמוע באופן אישי או להכיר באופן אישי בני זוג. הרי לא מדובר בהיתר גורף לכל אחד ואחד בדיעבד, אלא הוא תלוי בנסיבות ובשואל.
ד. ענין חינוכי, לחנך לא לחיות כל הזמן "בדיעבד", אלא לדאוג לקיים הלכה לכתחילה.
כמובן בלי היתר מהרב אף אחד לא יכול לסמוך על דברי הגר"ע יוסף שליט"א והגר"מ פינשטיין זצ"ל ולהתיר לעצמו. כאמור יש לשאול רב באופן אישי ולא באינטרנט ולקבל פסק אישי.
בברכה,
חיים דב בריסק