שאלה
שלום כבוד הרב,
שאלה זו מטרידה אותי יותר משבוע ואינה מניחה לי...
כאשר חברי נ"י ואני(שנינו בגיל ה 20 ) למדנו יחד משניות, הגענו לסוגיה שבה מובאים שני תנאים.
כשעיינו בפירוש קהתי, התברר שיש מחלוקת בין הראשונים(רמב"ם ורא"ש) האם התנא האחרון חולק על התנא הראשון, או רק בא להוסיף עליו.
לפני שעברנו למשנה הבאה, שאלתי את עצמי קרה ששני הראשונים הגיעו לתוצאות ממש הפוכות. אחד מהם אומר שהתנא הראשון יסכים עם התנא האחרון ואחד אומר שלא.
שאלתי את זה את חברי. מצידי אני חשבתי לפתור את הבעיה ע"י זה שכנראה כל אחד מהראשונים הניח הנחת יסוד מסויימת שבסופו של דבר הובילה לדעות הפוכות לגבי התנא האחרון.
אז ניסיתי להעלות סברה מהן הנחות היסוד שעליהן התבססו שני האמוראים לגבי דעתו של התנא בנושא שלנו.
פתאום (לתדהמתי אני חייב לציין) חברי עוצר אותי. "אין זאת דעת תורה" הוא אומר לי. אתה לא יכול להעלות סברות משלך אם הם לא כתובות במפרשים.
הוא לא רצה אפילו לשמוע מה אני אומר.
אפילו שאני חוזר וטוען: הרי אני במפורש אומר לך שאני מעלה סברה שלי. אם נפתח ספרים ונראה בהמשך שיש סתירה עם מה שאני אומר, אני אחזור בי. אבל אם בהמשך אין התייחסות לנקודה הזאת, מדוע לפסול מראש????
יש פה לדעתי בעיה רצינית בגישה של איך צריך ללמוד. כשקוראים תוספות, האם יש פסול בלנסות לענות על שאלת התוס' לבד, קודם שקוראים את התשובה בפנים?
האם מרן ה"בית יוסף" לא ניסה לתרץ(וחלילה לי מלנסות להשוות בין גאון הגאונים לביני שאני עפר ואפר לרגליו) את השגות הראב"ד על הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל- אפילו שהוא חי הרבה אחריו?
האם בגלל שזה לא כתוב, אסור לי לנסות להסביר את הסוגיה לעצמי מכל הצדדים?
ואפשר להרחיב את השאלה(שעליה אני רוצה תשובה): גם כשקוראים את פסוקי תורתינו הקדושה ואת דברי התנאים והאמוראים והראשונים והאחרונים.
האם אסור לי לחדש בתורה ולחוות את דעתי רק בגלל שאין אותה במפרשים?
כמובן שכל זה בתנאי שאני לא סותר הלכה או אחד מהדינים של תורתינו- הרי זה מצווה לחדש!!
האם אין אמת בפי?
תשובה
שלום
אין שום איסור בלנסות לתרץ לבד את התוס' וזו הדרך שלומדים בישיבות כמה דורות, שקודם כל לומדים את פירוש הראש...שלך ואחר כך את שאר הפרשנים ומתוך ההבדלים יורדים לסוף דעתם, אך מאידך זהו ביזבוז זמן במידה רבה , בשלב הראשני , לנסות לפרש ולחדש, במקום לספוג וללמוד, חידושים מיועד לשלב מאוחר יותר ואין טעם בחידושי סרק, כשאין אתה יודע טיפה מהש"ס או את הסוגיה בגוף הגמרא, לדעת הגר"א חידושים הם החל מגיל 40 עד אז יש לנצל את כוח הזיכרון והשינון.
ברכה והצלחה