הניסיונות קשים, וקשה לקום אחריהם

שלום לך שואלת יקרה,

משמח מאוד לשמוע שיש לך אמונה חזקה ואיתנה, ושאת בטוחה בעיקר הדרך. לכל אחד יש קשיים, עיקולים ופיתולים בדרכו בעולם. אך אם ברור מהי הדרך, וברור גם שאנחנו צריכים ללכת בה, וכל הקושי הוא "רק" שאנחנו עוד לא יודעים מדוע אנחנו הולכים בדרך הזאת, הרי שהעיקר כבר נעשה. ובכל זאת, כולנו רוצים להבין, ואנחנו גם מצווים על כך...

נגעת בשתי נקודות עיקריות- א. הניסיונות עצמם- ניסיונות רבים שמקשים מאוד על החיים. ב. הניסיונות מורידים למקום נמוך, וקשה מאוד לקום משם.

א. הניסיונות
פעם שאלת את עצמך איך את הולכת? ברור שעם הרגליים. התכוונתי לשאול, איך זה שכשאת מזיזה את הרגל את מתקדמת קדימה? וגם, איך את עומדת? הרי כשאת מנסה לעמוד על מים את לא כל כך מצליחה. וגם ללכת באוויר זה לא כל כך אפשרי... אז מדוע דווקא על האדמה הקשה אפשר להתקדם קדימה?
כשאנחנו הולכים, אנחנו דוחפים באמצעות הרגליים שלנו את הקרקע שמתחתנו. לכן, כשאנחנו צועדים על החול, אנחנו משאירים מאחורי כל צעד גומה קטנה, זכר לדחיפה שדחפנו את החול. הדחיפה הזו שאנחנו דוחפים את הקרקע, מקדמת אותנו בזכות ה[חיכוך] וה[התנגדות] שיש לקרקע עם הרגל שלנו. כשאנחנו מנסים ללכת על גבי מים (לא על גבי הקרקע שבמים, אלא על מים ממש, דבר שהוא בעצם בלתי אפשרי) אנחנו לא מצליחים ליצור חיכוך מספיק כדי להתקדם, וזאת בגלל שהמים לא מתנגדים לכוח שהפעלנו עליהם. ובמילים אחרות- רק ע"י ההתנגדות של הקרקע לדחיפה שלנו אנחנו מתקדמים.
כשיש התנגדות למעשים שלנו, יש בידינו בחירה- או לעמוד מלכת, או להפעיל כוח חזק יותר כנגד הכוח המתנגד, וכך להתקדם באמצעותו.
"נָתַתָּה לִּירֵאֶיךָ נֵּס לְהִתְנוֹסֵס". הקב"ה נותן למי שעובד אותו ניסיונות שירימו אותו ויקדמו אותו הלאה.
חשוב לשים לב! זה לא שהיצר הוא הסיפור, והפיתרון הוא ה´. ההפך הוא הנכון! ה´ הוא הסיפור, העיקר והמטרה, והדרך להגיע אל ה´ היא ע"י היצר. ההתגברות על היצר, על הקשיים הקטנים והגדולים שבחיים, היא שמקרבת אותנו לה´.
זה דבר טבעי והגיוני. הרי שני אנשים שעובדים ביחד במשרד, הם חווים יחד את הקשיים הכלכליים בשעות משבר, והם חווים את הצמיחה המיוחלת. הם חווים ביחד פיטורי חברים משותפים, והם חווים ביחד העלאה במשכורת. השניים הללו נקשרים בנפשם באמצעות מאורעות החיים. החוויה מחברת בין הנפשות היטב. וכך, להבדיל, גם עם ה´. אם אדם מרגיש שה´ איתו בכל העליות והמורדות, הוא מרגיש מחובר על ה´ הרבה הרבה יותר.
בנוסף לכך, כשאדם משתדל בשביל משהו, איכפת לו ממנו והוא נקשר אליו פי כמה מאשר אם הוא קיבלוֹ במתנת חינם ממישהו אחר. אדם שמשתדל בשביל להתגבר, בשביל לשמח את ה´ במעשיו, הוא כל כך ניקשר לה´, והוא פשוט חי מציאות שלמה, נקייה וטובה של עבודת ה´. ובלי כל הניסיונות המעצבנים והמטרטרים הללו הוא פשוט לא היה חווה את זה.
ומעל לכל, כשאדם מתגבר על היצר, הוא מקריב קרבן לה´. הוא מרגיש בתוכו את היצר הבוער, את הכוח המושך אותו מטה מטה, אל עבר הרי החושך האפלים, אבל הוא מתפלל לה´ שיעזור לו מידי היצר, והוא מגיש מנחה לה´, שי קטן, מבן הזקונים האוהב, התגברות קטנה על יצר גדול.

ב. קשה לקום אחרי ירידות
הרב ארוש שליט"א, נוהג לומר ולשיר הרבה "מה שהיה היה...". את מה שהיה פעם אפשר לשנות? לא. אז עוזבים את זה. מסיקים את המסקנות שמשליחות לעתיד (כמו, להתרחק מחברים רעים, להתרחק מכל מיני דברים, להתחזק בכל מיני דברים ועוד כהנה וכהנה), עושים תשובה וחרטה שלמה (אם מדובר בחטא), וזהו, נמחק, אין עבר, העבר עבר מן העולם ואיננו. וכעת נשאר רק ההווה, מה ה´ רוצה ממני [עכשיו], זו השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו ערב ובוקר וצהריים בכל יום תמיד. מה עכשיו רצון ה´. איך עכשיו אני יכול לשמח את ה´. מה היה זה כבר היה. זה יסוד כל כך חשוב בעבודת ה´, כל כך חשוב. אם האדם רוצה לשמוח ולעבוד את ה´, הוא חיב להקשיב לפסוק "זה היום עשה ה´ נגילה ונשמחה בו". זה היום. זה ולא אחר. אם בן אדם חי את חובתו בכל יום כחובה יחידה, ואין עבר, אז "נגילה ונשמחה בו".
ובמיוחד שה´ המציא לנו את החידוש הזה שנקרא "לחזור בתשובה". שאם אדם מתחרט באמת מעומק הלב, לא רק שחטא זה מתכפר לו, אלא, אומרים לנו חז"ל, כל חטאיו מתכפרים לו. מי לא ישמח עם כזה דבר?

בהצלחה רבה רבה בכל אשר תעשי, ושתזכי להרבה שמחה, ותשנני לעצמך את המשפט שמורי ורבי הרב טל נוהג להזכיר הרבה- "מתגברים, משמחים ושמחים". מי ששם מול עיניו את המשפט הזה וחי על פיו, ירגיש מהר מאוד את השמחה הטובה והפשוטה שבעבודת ה´.

עדיאל

calev72@gmail.com