המחשבות על מעשיי הקודמים לא נותנות לי מנוחה!!

שלום שואלת יקרה,
מה שלומך??

קראתי את שאלתך ואת צריכה לדעת שאת לא לבד בעניין הזה...אל תתעצבי, את צריכה לשמוח, לצהול ולחייך שהתגברת על המכשולים שעמדו בדרכך.
כל יהודי רוצה להתקרב כל יום מחדש אל הבורא, להתעלות ברוחניות, לאהוב ולירא את ה´.
נשמתנו שורה בגוף גשמי עם תאוות ורצונות רבים, תהליך הקירבה אל הבורא אינו פשוט ודורש מאיתנו להתגבר על הרצונות האישיים שלנו הנוגדים את התורה והמצוות.
עליה רוחנית היא הליכה, וממש כמו בהליכה:
יש צעדים מהירים,
יש צעדים איטיים,
יש עליות,
ירידות,
נפילות,
ריצות,
אבל הפעולה השלמה היא הליכה...

יקירתי,
"אין צועקין על העבר"
ההתעסקות בעבר מיותרת, לא שייכת ולדעתי קשורה לתחבולותיו של היצר.
ב"ה היום את לא מתנהגת כמו כבעבר, אז מדוע שתתעסקי במה שאינו קיים?? דבר שנדף? התפוגג??
אינך צריכה לייסר את עצמך במחשבות מיותרות על מה עשיתי, ממש כמו שאף אדם לא יציק לבחור בן 18 בשאלה: מדוע בעבר היה תינוק??
וכי מה אפשר לעשות בנידון?? שום דבר!!!!!
הצד של היפך הקדושה אותו נטשת מזמן, אינו ניזון ממך יותר ועל כן הדבר היחיד שנותר לו לעשות הוא להלאות אותך במחשבות על מעשייך הקודמים...
חישבי על זה כך:
יש חברה גדולה בה עבדת, אך ממנה החלטת להתפטר.
החברה אינה מוכנה שתעזבי ולכן היא מפצירה בך ומקשה עלייך לעזוב.
תחילה היא מנסה לקלקל לך אפשרויות קבלה לחברות אחרות אך משלא הצליחה, היא מידי פעם מתקשרת אלייך ושואלת: "האם את מוכנה לחזור אלינו??
אנו מוכנים לתת לך הטבות רבות. וכך, בכל פעם הם מזכירים לך את ההטבות הרבות מהם נהנית, אבל את לא מוכנה לחזור ולא בעד שום הון..."
על מנת ל"היפטר" מנדנודיה החוזרים ושבים של החברה תוכלי להחליט פשוט לא לענות לטלפונים שלהם...
ובחזרה למציאות,הצד של היפך הקדושה פצע חלק בנשמתך וכשהרגשת בפצע החלטת להירפא חזרה, את לא מוכנה לחזור למעשייך הקודמים אך מידי פעם מבקשים ממך לחזור. כל פעם שעולה לך מחשבה על העבר, אל תפתחי את המחשבה.
מה שכן עלייך לעשות הם מספר דברים:

א. לדחות את המחשבה, במחשבה טובה אחרת. (סכמי עם עצמך שכל פעם שעולה לך מחשבה על הקשרים הקודמים שלך את חושבת על X ספציפי).

ב. שמחה- את צריכה לשמוח, האדמו"ר הזקן מביא בספרו "תניא" את עניין העצבות
שנגרמת לאדם בכל פעם שעולה לו "מחשבה זרה" ואומר שעליו לשמוח על כך
שבכל פעם שדוחה מחשבה לא טובה הוא מקיים מצווה- כך שמתווספות לך מצוות
רבות.

ג. המעשים עליהם את חושבת הם לא ממש מעשייך הקודמים!!!
האם פעם שמעת על הפסוק: "לעולם ה´ דברך ניצב בשמיים"?
הבעש"ט פירש שהקב"ה מחדש שבכל רגע ורגע את הבריאה. הרקיע נברא במאמרו של ה´ ומאמרו זה עומד ותליו בשמיים, ומחיה בכל רגע את השמיים, ואם חס ושלום לא יברא ה´ את השמיים בכל רגע הרי שהם נופלים ובטלים.
מכאן שה´ מחיה ובורא את כל הבריאה מחדש וגם אותך שואלת יקרה כך שהייחס שלך אל עצמך צריך להיות כאל אדם חדש בכל רגע, בכל שניה ודקה הקב"ה נותן לך הזדמנות חדשה לשוב אליו, ומששבת ותיקנת דרכייך הרי שתמיד יש לאן לעלות והעבודה של אתמול שונה מהעבודה של היום...

ד. סליחה- בעיני מאוד לא פשוט לסלוח לעצמי, אך הבסיס לסלחנות, וותרנות והבנה
הוא הסליחה לעצמנו, ההבנה שאנחנו טועים ויכולים לתקן דרכנו.
זו המהות של סליחה אמיתית, "מודה ועוזב ירוחם". אסור להציק לבעל תשובה תוך
כדי חיטוט במעשיו הקודמים, שגורמים לו צער ומי שעושה כן, עובר על אונאת
דברים.

יקירתי, התורה בסוף פרשת בהר בפרק כ"ה בפסוק י"ד מצווה:
"וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנה מִיַּד עֲמִיתֶךָ - אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת אָחִיו."

הברייתא מביאה מספר דוגמאות:
"הא כיצד? אם היה בעל תשובה - אל יאמר לו ´זכור מעשיך הראשונים´. אם היה בן
גרים - אל יאמר לו ´זכור מעשה אבותיך´.
אם היה גר ובא ללמוד תורה - אל יאמר לו:
´פה שאכל נבילות וטריפות שקצים ורמשים בא ללמוד תורה שנאמרה מפי הגבורה?´.
אם היו יסורין באין עליו, אם היו חלאים באין עליו או שהיה מקבר את בניו - אל יאמר
לו כדרך שאמרו לו חבריו לאיוב ´הלא יראתך כסלתך, תקותך ותום דרכיך* זכר נא מי
הוא נקי אבד".

יקירתי, כל פעם שתזכרי בעבר, תביני שאין טעם לכך, וכשם שאסור להזכיר לאחר את מעשיו הקודמים, וודאי שאין טעם בהתעסקות בקשרים הקודמים שלך!!
וכשהמחשבות יעלו, אל תפתחי אותן עד שהדבר ייעלם, אני כותבת מתוך ניסיון אישי שלי, מחשבה מסוימת יכולה לעלות לתודעה כל כך הרבה פעמים אבל ככל שתדחי אותה היא תעלם מאחר שלא התעסקת בה, לא פיתחת אותה ודחית אותה בקש.
אל דאגה, הדבר אפשרי והוא ענין של הרגל.
אם תוכלי לתת לפני התפילה מטבע לצדקה בכל יום, יש בדבר סגולה גדולה.

בהצלחה מתוך שמחה פנימית אמיתית.
את מוזמנת תמיד לשאול ולהגיב.
שלך,
אירית ג´ולי אליה.
iritjully@walla.com