המוציא וברכת המזון

שלום וברכה,

1) על מיני מאפה שאינם לחם, מברכים בורא מיני מזונות.
אך כאשר קובע עליהם סעודה, מברך בתחילה המוציא ולבסוף
ברכת המזון.
מה הגדרה של "קובע עליהם סעודה "? כאשר אוכל כמות של
230 גרם של מיני מאפה, זה נקרא שקובע סעודה עליהם.
בגלל שאנו נוהגים לא להחשיב את המילוי/ שוקולד ב230 גרם,
לכן בעוגת טורט קשה להגיע לכמות כזאת.
וכאשר המיני מאפה עשויים מבצק, כגון בורקסים, עוגת שמרים,
לחמנייה מתוקה וכדו'אפשר להגיע לכמות קביעת סעודה יותר
בקלות, בכל אופן גם אותם צריך להעריך 230 גרם בלי המילוי.

2) כאשר אוכלים לחם לסוגיו השונים, מברכים על הלחם ופוטרים
את שאר המאכלים שקשורים לסעודה, משום שכל המאכלים
טפלים ללחם.
ומדוע? משום שהלחם הוא המזון שמזין אותנו, והוא עיקר
מאכלו של האדם, ולכן הלחם הוא העיקר ופוטר את שאר
הדברים שטפלים אליו.
רק כאשר אני למשל רוצה לאכול משהו חריף/ מלוח, וכל
מטרתי לאכול את הלחם, זה רק כדי להוריד את המליחות
של הדג המלוח, או כדי להעביר את החריפות של המאכל
שאכלתי, אז הלחם טפל, ולא מברכים עליו.
אך בשאר הדברים, לרוב הלחם הוא עיקר ועליו מברכים
ופוטרים את שאר המאכלים.

בשורות טובות