שאלה
בס"ד
הייתי מעוניין לדעת מהם העניינים שעליהם אני צריך לשאול רב ובאילו עניינים עלי להחליט בעצמי?
או, מהם הנושאים הקשורים ישירות להלכה ומהם הנושאים שבהם לאדם יש רשות ללכת ע"פ הדעות והאידיאולוגיה האינדיבידואלית שלו? או במילים אחרות מהן הסוגיות שבהן ההלכה נקבעת ע"י הראיה שלך את המציאות ומהן הסוגיות בהן נתוני המציאות לא ממש משפיעים על ההלכה?
אני אסביר את עצמי, ברור לי שנושאים כמו הלכות שבת, כשרות ותפילה הם נושאים שקשורים ישירות להלכה, אך מה בדבר נושאים כגון: פינויי ישובים, פוליטיקה, עבודה, חברה מעורבת או נפרדת, נושאים שבד"כ יש בהם התנגשות בין ערכים: פיקוח נפש לעומת א"י השלמה, התרחקות מנסיון ומעברה לעומת השתלבות בעמ"י ונסיון לקרב אנשים לדת. האם בנושאים כאלה הרב וההלכה הם אלו שיחליטו, או שהבחירה היא ביד האדם הפרטי ודעותיו האישיות?
אני מקווה שהייתי מובן ואבקש גם שבתשובה יינתנו לי מקורות הקשורים לעניין.
תודה,
הדר
תשובה
שלום וברכה!
את שואלת שאלה שכבר נשברו עליה קולמוסים. הסיבה לכך שקשה מאד להגדיר מהי שאלה הלכתית ומהי שאלה השקפתית אידאולוגית.
ברור הדבר שכל השאלות מקצועיות, כגון שאלות רפואיות, שאלות פסיכולוגיות, שאלות על עסקים והשקעות וכד' אינן שאלות לרב, אלא אם כן הוא בנוסף לרב איש מקצוע בתחום הנשאל או רופא או פסיכולוג או יועץ השקעות וכד'. ברם, גם בתחומים הללו יתכנו שאלות הלכתיות - האם מותר לעשות בדיקה כזאת או אחרת מבחינה הלכתית האם מותר להשקיע בחברה כזאת או אחרת מבחינה הלכתית, כגון חברה העובדת בשבת וכו'. כך גם לגבי שאלות השקפתיות ואידאולוגיות, כגון פינוי ישושבים, ארץ ישראל השלמה מול פיקוח נפש, התבדלות מול השתלבות וכו', שברור שהעיקר ע"פ שכלו ומצפונו של האדם במידה ואין שאלה הלכתית שאדם הפשוט לא מסוגל להתמודד עמה או להכריע בה.
לכן, לענ"ד, צריך שיהיה קשר עם רב כדי לשאול אותו [האם השאלה הלכתית או שע"פ ההלכה ברור מה לעשות, אלא שיש ענין השקפתי אידאולוגי]. במקרה כזה אינך מבקשת פסיקה, אלא שואלת מה הם גבולות גזרה של השאלה ואם תקבלי שמבחינה הלכתית גרידא הדבר מותר, אך כדאי לעשות וכו' וכו' או יש גם השקפה וכו' וכו', אז כבר תחליטי לפי השכל הישר והמצפון במיוחד בשאלות שיש לך על מי לסמוך. כך הרב הוא מייעץ שלעצותיו את יכולה להקשיב ויכולה לא להקשיב. אנשים הרבה פעמים עושים טעות ושואלים שאלה באופן לא נכון, כגון "האם מותר ללכת לבני עקיבא מעורבת?" וכתשובה מקבלים פסק הלכה ואז אסור לסור ממנו. אך כאשר השאלה היא לא על הפסק, אלא על עצם הענין האם יש בו בכלל ענין הלכתי, אז גם התשובה כבר אינה פסק, אלא עצה.
אני מקווה שהפנמת את הרעיון העיקרי ועכשיו את יכולה לפעול ולהחליט על פיו.
בברכה,
חיים בריסק