הכשל של הציונות הדתית.

שלום וברכה!

לפני שאתחיל להשיב על דבריך, אציין שאני מזועזע מהניסוח שלך, זלזול בתלמידי חכמים, זלזול במי שחולק עליך (לא מצאנו היתר לזה לא בדברי חז"ל ולא בדברי הראשונים והאחרונים), הוצאת לע"ז על ציבור שלם, לשון הרע על ציבור שלם (הרמב"ם כותב שאין על זה כפרה כי לחזור מזה בתשובה משימה בלתי אפשרית, כי אתה מחוייב לחזר אחר כל אחד ואחד בציבור ולבקש ממנו מחילה). תתבייש לך! ואתה הוא זה שמחשיב את עצמו לצדיק לאדם שמקיים רצונו של הקב"ה? בושה וחרפה! על חלק מדבריך אתה חייב מהדין נידוי כפי שמבואר בברכות יט. ובדברי הרמב"ם הלכות ת"ת פ"ו הל' יד והראב"ד שם.

תחילה רציתי למחוק שאלתך ולא להשיב עליה מפאת הזבל המילולי הנוטף מפיך במיוחד שאין לך מושג וחצי מושג על מה אתה שח כשאתה מדבר על חשיבות הצבא והמדינה, היחס לחילונים וכו'. ברם במחשבה שניה אמרתי לעצמי שצריך להשיב ולא להגיע למצב - שתיקה כהודאה דמי.

לא אכנס לכל הבלי פיך, אך אענה על נקודות העיקריות שאתה מקשה עליהם.

א. חשיבות המדינה. - אם היית בתקופת השואה לא רק שהיית מודה על המדינה, אלא היית נלחם בשיא כוחך להמשכת קיומה. לא מגיע להקב"ה תודה על זה שאין יותר מצב שכל גוי יכול לעשות עמך ככל העולה על רוחו, גם בלי קשר לראשית צמיחת גאולתינו? האם לא מגיע להקב"ה תודה על כך שמדינת ישראל לוחצת על מדינות אחרות למיגור תופעת האנטישמיות, שלולא מדינת ישראל אף אחד לא היה דואג לכך. הרי חזקיהו המלך נענש שלא אמר שירה לה' על הצלתו, אע"פ שהמצב של עמו לא היה משהו. הרמב"ם בהל' חנוכה פ"ג ה"א מציין שאנו חוגגים חנוכה גם בגלל שחזרה מלכות לישראל ליתר מ-200 שנה עד חורבן בית שני. תראה איזה פלא הרמב"ם כולל בתוך המלוכה הזאת גם את אלכסנדר ינאי שרדף תלמידי חכמים ובגללו שמעון בן שטח נאלץ לברוח למצרים, גם את הורדוס שרצח כמעט כל חכמי הסנהדרין ושאר מלכי בית חשמונאי שהיו חלקם נהפכו לצקודים. משום מה הרמב"ם לא אומר שבגלל שאותם מלכים רשעים אין לחגוג ולשמוח שחזרה מלכות לישראל. כלומר עצם החזרת העצמאות ומלכות היא סיבה לשמחה והודאה. לגבי תוקף דין מלך בממשלה חילונית וגם ממשלה של כופרים עיין בהלכות מדינה של ציץ אליעזר (הרב אליעזר יהודה וולדינברג אחד מחשובי הפוסקים שנפטר לפני מספר שנים). גם בדברי הרמב"ן על התורה ואברבנל יש נימה שעדיף מדינה יהודית כלשהי מאשר שלטון נוכרי. האם גם אדיאלוגיה שלהם ח"ו כשלה ובטלה מן העולם? לא נראה לי שאתה קטן מדי וגם ה"גדולים" שאתה מדבר איתם קטנים מדי לפני גדולי ישראל שמניתי לך.

ב. חשיבות הצבא - תגיד לי מתי בפעם האחרונה למדת מסכת סוטה והלכות מלכים להרמב"ם? נראה לי מעולם לא. חשיבות הצבא לא נובע מעצם העובדה שמדובר בצבא, אלא מעיסוק והוא הגנה על עם ישראל מפני צר. ע"פ כל כללי ההלכה המבוארים בגמ' בסוטה ובדברי הרמב"ם בהלכות מלכים מדובר במלחמת מצווה וכל אחד מחוייב להשתתף בה, כפי שנאמר שאפילו כלה מחופתה יוצאת למלחמת מצווה. האם לא שמעת על דיני פיקוח נפש? לא למדת מעולם מסכת יומא? הלא ידעת שפיקוח נפש דוחה הכל מלבד שלושת העברות ולא מצינו בשירות צבאי ולו אחת מהן. חשיבות לכידות צה"ל לא נובע מרצון שלנו כמה חשוב לנו שיהא צה"ל, אלא מתוך תפיסה רחבה הרבה יותר ושיקולי של פיקוח נפש. תאמין לי אויבינו בעזה, איראן, סוריה ועוד רק מחכים לאותו יום שצה"ל יתפרק בגלל ההפגנות ,סירובי פקודה וחוסר לכידות.

ג. לגבי משבר ישיבות ההסדר. ניכר שאינך יודע מה המשבר ועל מה. לא שר הביטחון ולא צה"ל לא העלו ואפילו בראשם את השאלה מי חשוב יותר רבונו של עולם או צה"ל, תורה או צה"ל? זו הצגה שטחית ומעוותת של תקשורת ומספר גורמים האינטרסנטים. בנוסף לכך לא ראינו שמישהו מכריח חייל לחלל שבת שלא לצורך ביטחוני. במקר כזה היה מקום לומר שיש כאן מלחמה בין צה"ל לבין תורה. כמו כן תראה לי איפה בכל ספרות הלכתית כתוב שממשלה לא יכולה להרוס בית שנבנה באופן לא חוקי? אין הלכה כזאת ואין איסור כזה. האמת ,ההיפך הוא הנכון כפי שעולה ממספר דינים בבבא בתרא ושו"ע בחושן משפט ס' קנו שיש בכוחם של נבחרי העם לקבוע תקנות וחויקם ולאכוף אותם, במקרה ואין הדבר סותר דיני תורה. ברם ע"פ העולה מדברי הרמ"א והש"ך חו"מ ס' שנו סק"י יש תוקף לדינא דמלכותא גם במקרה שדיניה מנוגדים לדברי תורה במקרה ומדובר בחוקים הנועדים לתועלת העם ותיקון החברה. מי שקובע מה טוב לעם מבחינה צבאית ומדינית הם האנשים העוסקים במלאכה, קרי חברי הממשלה וראש הממשלה המכירים היטב את המציאות המדינית המורכבת מתוך דיווחים סודיים לאף רב אין גישה אליהם. לכן מיש שיקבע אם הדבר טוב או לא זו הממשלה ויש לזה תוקף דיני ע"פ ההלכה כפי שראית כבר. בגמ' בברכות ג: מבואר מקרה שדוד המלך מורה לפתוח במלחמת רשות ואת מי הוא קורה? את האנשים האחראים והבקיאי בתחומיהם, כי הם יכירעו מה לעשות ואיך לעשות. יואב שר צבא של דוד המלך עשה לא מעט בעיות ולא לשווא ציווה דוד המלך את בנו שלמה המלך להרוג את יואב. בכל מקרה בעניני המלחמה הוא הדמות המבינה בענין והמחליטה בענין גם אם אינו רב ולא תמיד פועל ע"פ דרכי תורה.

יש עוד פרטים המראים על כך שויכוח והמשבר היה אחר מאשר הוצג בתקשורת ועיתונות התומכת ברב מלמד, אך לא אכנס לזה גם מפאת כבודו של הרב מלמד וגם מפאת אריכות הדברים. רק אומר בקיצור נמרץ המוקד של הויכוח לא היה תורה וצבא, אלא אדיאולוגיות מסויימות שלאו דווקא יש להן עוגן בהלכה מול דרישות צה"ל.

ג. לגבי התקפלות התורה וכביכול חילול ה'. רק מי שמציב את האדיאולוגיה שלו כדעת תורה גורם לחילול ה' וביזוי התורה. הענין הוא שבמקרה הספציפי אין כלל דעת תורה, אלא מדובר על דבר השנוי מאד מאד במחלוקת ההלכתית וגם בעיקר על דבר אידאולוגי ואל הלכתי. מכאן אין לא ביזוי תורה ולא התקפלות ולא חילול ה'. דווקא מי שגרם להרבה חילול ה' זה מי שהציג את המשבר כמשבר של צבא והלכה. ראשי ישיבות מבינים שלא היטב את הענין ולכן לא התקפלו, אלא הביעו את דעתם בנושא ותיקנו את המעוות.

עמדה שהצגת כשירצו אותי שיקראו לי ויקבלו תנאים שלי, מראה על צרות אופקים, חוסר הבנה במושג שותפות וראיה מגזרית צרה. אנו מאמינים בשיתוף עם כל עם ישראל באשר הוא כי יש חשיבות רבה בלכידות עם ישראל וקבלתו באשר הוא עם כל הבעיות שלו, כפי שמוכח ולא פעם בתנ"ך ובדברי חז"ל. ההתבדלות ותפיסה מגזרית הייתה נחלתן של איסיים (הכת הקיצונית המתבדלת בסוף בית שני) ולא של פרושים שהם חכמינו ז"ל ואנו ממשיכי דרכם. הרי איסיים הטילו רפש בפרושים על כך שהם מתחנפים לעמי הארצות ולשלטון הרומי ומנסים לשמור על יחסי ידידות ושיתוף פעולה. לפרושים היית ראיה רחבה מדינית והם ראו חשיבות בשימור המצב הקיים אע"פ שאינו ידיאלי כי האלטרנטיבה גרועה הרבה יותר. הרי בסוף בית המקדש חרב בגלל הקיצוניים ומתבדלים. אנחנו לא רוצים להגיע שוב למצב של חורבן!

ד. לגבי חוזרים בתשובה. זו אשליה ובמידה מסויימת דיסאינפורמציה חרדית שאין חוזרים בתשובה בעולם דתי לאומי ויש רק חללים. דע לך יש המון חוזרים בתשובה בעולם דתי לאומי ואני אחד מהם וגם בעולם החרדי יש המון חללים רק ששם דואגים להסתיר זאת.

ה. לגבי הרב שרלו. האו יודע לדבר טוב מאד בשמו, אך אומר בכל זאת מספר דברים. כשתתקרב לדרגתו ורמתו התורנית והאנושית - מוסרית יהיה לך זכות לפתוח פה כנגדו. דבר נוסף הוא צודק במאה אחוז באמירתו. חילונים לא אובייקט להחזרה בשתובה בלבד' ולכן יש לחדול להסתכל עליהם מנקודת מבט כזאת. זו הסתכלות מתנשאת שלא מביאה דבר מלבד קרע ושנאה. הם בני אדם, הם חלק מעם ישראל, גם אם אתה חושב שהם טועים בדרכם, אינך רשאי לזלזל בה. דווקא קבלתם כמו שהם, דיבור איתם בגובה העניים מקרב אותם הרבה יותר לאבינו שבשמים ויוצר אצלם זיקה ליהדות והמסורת. ברגע שאתה בא במגע עם החילוני רק בצורה של אוביקט להחזרה בתשובה - אתה מרחיק ויוצר עוד קרע ואנטיפטיה. זה אומר לך בן אדם שחזר בתשובה, למד תורה ונהפך לרב בישראל.


נראה לי שהתייחסתי כבר לרוב הנקודות ולך נסתפק בזה.

מקווה שהקב"ה יחזיר אותך בתשובה שלמה וייתן לך עצה איך לשלב תורה עם דרך ארץ כפי שדרש ר' ישמעאל ועוד הרבה גדולי ישראל. שהקב"ה יתן לך חכמה להעמיק בתורה ולהבין שלא הכל שחור לבן בעולם הזה.

בברכה,

חיים דב בריסק