הכל בידי שמים?

שלום רב לך.
ראשית תודה על ההערכה, ואודה על האמת, שאני הקטן, נושא תפילה לה´ שיצליח דרכי, ושישלח את עזרו מקודש שאזכה לעזור לאנשים, וב"ה שזכיתי לעזור, ותודה רבה על ההערה, שדברים אלו מחזקים ומעודדים ודוחפים להמשך ההשקעה.
שאלה כבדה את שואלת, שאלה שלדעתי יש בה כמה רבדים של תשובה. איני יכול להתייחס לדבריו של מי שענה לך, כי איני מסכים עם דבריו כפי שהצגת אותם.
באופן כללי בתורה אנו מוצאים על שאלות, תשובות שונות, לפעמים תשובה שמתאימה לאדם זה איננה מתאימה לאדם אחר, ולכן אדם הנותן תשובה אחרת איננו מתיימר להיות טוב מהקודם אלא לנסות להתאים יותר את התשובה לשואל. לפעמים התחושה של קושי לקבל את התשובה באמת נובע מהתאמה לעולם פנימי יותר, ואדם זה שמתאים לו יותר עומק, כאשר יתנו לו תשובה יותר חיצונית הוא ירגיש רע אתה, לא בגלל שהתשובה איננה נכונה אלא בגלל שהתשובה איננה מתאימה לו.
היחס בין ההשגחה האלוקית לבין הבחירה החופשית הוא נושא גדול בתורה, ואף בין גדולי ישראל אנו מוצאים יחס שונה בנושא, וכמובן שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ולפעמים בגדלות ההתבוננות אפשר לראות כיצד על ידי כל התשובות יחד אפשר להשלים פסיפס שלם ונפלא לאין ערוך מתשובה אחת בלבד.
אנו יודעים שכל מה שעושה ה´ הכל לטובה, אלא שלא תמיד מה שאנו חושבים שהוא לטוב זה באמת מה שטוב לנו, לפעמים אנו רוצים דבר מסויים שאנו חושבים שהוא מה שטוב לנו, ובאמת בראיה כללית יותר הוא באמת לא מה שטוב לנו. דוגמא לדבר ילד חולה, שהוא צריך לקבל תרופה מרה, והוא לא רוצה כי היא מרה לו, והוא חושב שהיא לא טובה לו, ובאמת כאשר אנו יודעים על המחלה, אנו יודעים שהתרופה היא זו שטובה לילד החולה, ודוקא על ידי התרופה הוא יבריא.
אחד הסיפורים הידועים על האמירה שכל מה שעושה ה´ הכל לטובה, הוא הסיפר על רבי עקיבא בהליכתו עם החמור, הנר והתרנגול, שבו דוקא בשלב שהיה נראה הגרוע ביותר, שנטרף התרנגול והחמור ושכבה הנר, היה נראה שהכל רע וגרוע, ולאחר מכן התברר כיצד כל זה היה לטובה שבזכות כל זה ניצל רבי עקיבא מהגייס שבא לעיר.
בודאי שאם היינו שואלים, האם טוב שיהיה לר"ע חמור ושאר הדברים, התשובה היתה שזה מה שטוב ועובדה שהוא לקח אתו את הדברים האלו, ולכן כאשר הוא איבד אותם, היחס יהיה של פגיעה ונסיגה, אך לאחר מכן התברר שמה שהיה נראה כירידה זה עצמו היה ההצלה.
באמונה של רבי עקיבא, גם בשלבים הקשים והלא ברורים מה יצא מהירידות, הוא ידע לומר שכל מה שה´ עושה הכל לטובה. לומר כל לטובה כאשר הכל מסתדר בקלות, בודאי אין בכך חכמה וגבורה, אלא אמירה זו יסודה באמונה בה´, וביתר דיוק באמונה בטוב ה´ ובאהבת ה´ אותנו, שבודאי שאין רצונו לראות ברעתנו.
לפעמים ההתעלות אל הראיה של הכל לטובה, היא לא פשוטה, לפעמים גם מתערב בכך גורמים אחרים המקשים את הראיה ואף מרחק של זמן המקשה את הראיה הזו, אך כאן נמדדת האמונה בה´ האמונה שבאמת כל מה שעושה ה´ הכל לטובה, גם אם לא מיד רואים את זה, וגם אם כעת קשה להבין איזה טוב יצא מזה.
כך גם עם ישראל היה במצרים, משועבדים לפרעה, מה הטוב שיצא מזה? בודאי בזמן שהיו משועבדים לא ראו את הטוב, אך לאחר מכן אנו יודעים שמצרים היו כור ההיתוך של עם ישראל להיות עם.
בודאי שפרעה נענש על כך, שעשה כן מדעתו ומרצונו, וכפי שמאריך הרמב"ם בהקדמתו לפרק חלק, אך בדאי שדבר זה השתלב בתכנית האלוקית.
כאשר אנו יורדים מההסתכלות הכללית אל הפרטים, קשה לנו שבעתיים לראות כיצד כל מה שעושה ה´ הכל לטובה, ודבר זה צריך גדלות מיוחדת על מנת להתעלות מהראיה האנושית והפשוטה, אל ראית גדולי ישראל אלו שהזכרנו, ולכן לפעמים קל לנו יותר לראות את הדברים כמעשים של בשר ודם שיש לו בחירה חופשית ולכן על ידי כך בראית הרע לא להאשים את רבש"ע על הרע לנו, אך אנשים שמוכשרים יותר אל ההבנה לעמקם של דברים, תשובות אלו אינן מספקות אותם, אלא דרישתם היא לראות כיצד כל העולם מנוהל על ידי ה´, כיצד הכל באמת איננו ח"ו הפקר אלא יד ה´ מכוונת את הכל. אך בין הרצון הזה לבין המימוש שלו לפעמים יש מרחב גדול של עבודה גדולה שהאדם נדרש לעבוד עם עצמו, עבודה של בירור ושל בניה אישית.
במקום של רצח, אכן אנו רואים בחוש כיצד אדם רשע בא וקטל חיים של אדם טוב, ואנו הקטנים מתקשים לראות את יד ה´, ולכן לפעמים כאשר האדם מרגיש פגוע, כאשר הוא מרגיש נבגד על ידי ה´, הנטיה הפשוטה היא לנסות להסיט את כובד ההרגשה מהקב"ה אל בשר ודם, לבנות על ענין הבחירה החופשית של האדם, ושזה לא מעשה ה´. אך אדם גדול גם אם עדיין איננו יכול להבין את החשבונות של רבש"ע, ולראות כיצד הוא מכוון באופן מדוייק את מה שמגיע לכל אחד ואחד, הוא מאמין בכך ומתחזק באמונה, ואף מנסה לעיין בדבר ולפעמים יצליח לראות את יד ה´ בדבר.
אנו לא מבינים מדוע אדם צעיר היה צריך לסיים את חייו באופן פתאומי כל כך, וגם איננו יכולים לדעת מדוע צלחה יד רשעים באפשרות לפגוע בו, אך אנו יכולים להאמין שלה´ חשבונות גדולים והכל מדוקדק.
דרך נוספת שיש לאחד מגדולי ישראל בנושא היא שהדבר תלוי באדם, פירוש הדבר, שכל דבר שמתרחש במציאות, הוא תלוי באדם האם ידע להפוך אותו לטובה או לא, האם ידע כיצד להתעלות על ידי הדבר הזה, ואז יתברר כיצד זה היה לטובה.
דבר זה מעביר משקל רב של אחריות על האדם, ולא כל אחד מוכן לאחריות כזו. קל יותר להאשים אחרים, וקל יותר לתלות בחוסר הבנה, וקשה הרבה יותר להפוך את המחשבה לדרך אחרת לגמרי.
בדרך זו, המחשבה כולה אמורה להשתנות, משאלת מדוע זה קרה ומה התכלית, אל שאלה של מה אני אמור לעשות במצב זה, מה ה´ רוצה שאני אעשה, אתקדם, על ידי המצב שבו אני נמצא או נמצאת.
נקודה זו משלימה את השלב השלישי בהסתכלות על דברים העוברים עלינו, ודוחף אותנו להתקדם הלאה, כמובן שאיננו אמור לשלול את הקודמים אלא להוסיף להם עוד מדרגה.
ונקודה אחרונה וחשובה - ודאי שאם אדם סבל בעולם הזה כתוצאה מבחירה של אדם אחר, הקב"ה 'ישקלל' את הכל בחשבון האישי של אותו אדם, אם זה בנתינת שכר, בכפרה על עוונותיו, או בדרכים אחרות שרק הקב"ה יודע אותן. בדיוק כמו שכתבת את, העולם הזה אינו ג'ונגל והפקר! יש לכך כמה וכמה מקורות אבל מקוצר היריעה איני מאריך עוד.
אינני יודע מה בדיוק המצב שלך האישי, ומה את סובלת, ולכן מתקשה אני לעזור לך, אך נראה לי שמתוך הדברים שכתבתי, את יכולה לשאוב בטחון ועצמה להמשיך הלאה, לאסוף את הכוחות ולשאוב אידאלים מתוך המצב שאת נמצאת בו.
השתדלתי לפשט את הדברים, ואף לנסות מעט לעודד, ואקוה שהצלחתי, ואם עדיין הדברים דורשים עזרה וליבון אשמח להשתדל לעזור עוד.
בברכת כל טוב
יצחק.
Zahig2@shoresh.org.il