היתה לי חברה והשתנתי

שלום יקרה,
קודם כל אני רוצה לומר לך שאני ממש מעריכה אותך, גם על התהליך הרציני שנראה שאת בשיאו, וגם על השאלה שלך, שמראה שבאמת את רוצה ליצור קשר אמיתי.
חברות זה דבר חשוב, בכל הגילאים ובכל השלבים. אדם צריך מישהו לחלוק איתו חוויות, מחשבות, שאיפות.
יש כל מיני סוגים של אנשים. יש כאלו, שאצלם, הצורך הזה פחות הכרחי. לעומת אחרים, שאצלם הצורך הוא חיוני.
האנשים האלו, צריכים להיות מודעים לצורך הזה שלהם, ולהתאמץ למלא אותו. להיות בחברה, להיות עם חברות, להשקיע בקשרים הללו.
אני חושבת שחברות זה היכולת להכיל אדם אחר, גם אם הוא שונה ממני, חי עולם אחר ממני.
זאת אומרת, ברור שצריך שיהיה חיבור בין אנשים, כדי שירצו וישמחו בחברות הזו.
עם זאת, מכיוון שהם שונים, גם העולם שלהם שונה. זה יכול להיות העולם הריגשי שכולל בתוכו מחשבות אחרות, תגובות, התנהגויות, או את המציאות הטכנית של סביבה אחרת, עבודה, מקום לימודים אחרים וכו´.
וחברה צריכה לתת מקום לזו שממולה, להכיל אותה במקומות האלו, ללמוד אותה, ללמוד להכיר אותה, להכיר את עולמה.
לתת לה, להעניק לה, מתוך העולם שלה, מתוך מה שאותה חברה צריכה ורוצה.
אני לא חושבת שהבדלי מגזר חייבים בהכרח למנוע חברויות.
השאלה אם שני הצדדים עושים מאמצים באמת להבין (גם אם לא להסכים) עם עולמו של השני.
בלי רצון לכפות על השני משהו, אלא מתוך יכולת להבין שיש מולי מישהו אחר ממני ואני מכבדת ואוהבת אותו בגלל החיבור והקשר בינינו.
עם זאת, יכול להיות שיש לך צורך לחברות כזו שתיבני ממנה ביראת שמים, שתקבלי ממה הרבה להתפתחות העולם הרוחני שלך, שתוכל להזדהות ולשמוח איתך בתהליך המורכב שאת עוברת.
וזה משהו שחברה לא דתייה אולי לא תוכל לתת לך.
ואז, יכול להיות שתהיה מישהי אחרת שתוכל לספק לך את המקום והצורך הזה.
וכדאי לחפש חברות נוספות כאלו.
ולבנות לעצמך כמה סוגים וכמה חברות,
שאת כולן תאהבי, ועם חלקן תזדהי יותר, ועם חלקן פחות,
ואל כולן תוכלי לתת ולהעניק ולהשפיע מטובך. ובע"ה לאהוב.
בהצלחה רבה!
את מוזמנת לפנות אלי למייל אם תרצי,
נעמה tepernaama@gnail.com