היצר שבקשר

שואלת יקרה:
ראשית סליחה על העיכוב עם התשובה.
ממכתבך אני מבינה שאת מדריכה אכפתית ודואגת.
חשוב לי לומר לפני שאני ממשיכה, שלמרות שנראה (וודאי שזה גם ככה באמת) שאת אוהבת אותם ורוצה לעזור להן לתקן את דרכן, אל תשכחי שזה מאוד קשה, את המדריכה שלהן בתנועה ולא יותר.
חשוב מאוד להעמיד את הדברים על דיוקם, וכשאני כותבת לך אני נזכרת במדריכות שהיו לי בתנועה, מה שמשך אותי אצליהן (אצל המוצלחות מביניהן) זה הדרך שבה הן הלכו, ואסביר למה אני מתכוונת: לדעתי כל העוצמה של המדריכה וההצלחה שלה בחינוך החניכות הוא בדרכה שלה, בדוגמה האישית!!! מדריך בתנועת נוער מוגבל באיזה שהוא מקום , הוא לא המחנך בכיתה, ולא ההורה של הילד, הוא משהו באמצע בין להיות חבר (פעולות וקשר אישי) לבין דמות חינוכית , וזו שאלה שהטרידה ותמשיך רבים וטובים בתנועות הנוער השונות.
לכן אני חושבת בכל זאת שהכוח והמיוחדות של המדריך זה ההליכה העקבית אחרי מה שהוא מאמין (זה נכון אצל כל דמות חינוכית) , את מאמינה במשהו, את מדברת עליו, בשיחות אישיות (חובה!!) ובעקיפין ובמישרין בפעולות בסניף. אבל שימי לב שהם מסתכלים עלייך, בוחנים אותך, אם את מאמינה בזה הם יראו את זה.
נכון, הכל עניין של גיל, זה גיל שחושב על הדברים האלה, ואלו התכנים שמעסיקים אותם ולא צריך למנוע בעדם לדעתי, רק חשוב באמת שיהיה להם את מי לשאול, שאם תהיה להם שאלה כל שהיא , שידעו שאת פתוחה לעניין, חשוב שגם את תהיי חזקה אמונית ועל מנת שתדעי לענות על שאלות כשתשאלי, בפעולות שלך את יכולה באמת להביא אותם לדו- שיח בעניין של אמונה, (בכל תחום לא רק דתי) , כשאני מאמין במשהו, עד כמה אני מוכן ללכת איתו עד הסוף, ועד כמה אני "מוותר" לעצמי על העיקרון או על חלק ממנו. תביאי אותם למצב שהם יבינו בעצמם את החשיבות ש"בסייגים" של הדת.
אולי להביא איזה בחור ישיבה (אברך) שידבר על צניעות "לא תתורו אחרי עיניכם ואחרי לבבכם". מהצד של הגבר, (כדאי למצוא מישהו שמתאים לדבר על הנושא בפני בנות) .
דיברת על היצר- יצר אינו נתון ל"חינוך" , היצר צריך דמות לחיקוי, היצר צריך מישהו להסתכל עליו ולהדמות לו ולשנות את עצמו (וכל אחד אחראי ליצר שלו).
תחשבי על הדברים, אשמח תמיד להמשיך לשוחח איתך על הנושא ועל עוד כאלו אחרים.
יסכה
Yiska_amar@walla.com