שאל את הרב

היחס למדינה

חדשות כיפה חברים מקשיבים 16/11/05 13:58 יד בחשון התשסו

שאלה

שלום רב

בזמן האחרון אנו עדים להמון מכות התוקפות את הציבור שלנו... כמו גירוש יהודים מביתם, תביעת הנוער הטוב שבסה"כ ניסה להגן על ארצו, הרבה בעיות שיש לדתיים בצה"ל כמו טהרת המחנה, חילול שבת ועוד הרבה דברים לצערנו...

בשבוע האחרון אנו עדים גם לבחירתו של פרץ לרשות העבודה והוא אומר שהוא יכניס ערבים לממשלה והרבה דקירות של סכין בלב... אני חושב לעצמי למה חלק מגדולי הדור אומרים שזה שלב בגאולה (אני מסכים עם זה). אבל אני לא מסכים עם זה שצריך לשתף פעולה עם הממשלה האפיקורסית הזאת שכל הזמן משמיצה ומשניאה את העם על הציבור העצום שלנו, ושצריך להמשיך לשרת בצבא ולהראות נוכחות יותר גדולה. אולי שישאלו את עצמם אולי הקב"ה מכה אותנו פעם אחר פעם כדי שנתפוס את עצמנו?!?! ונראה לאן הגענו? שיש ניתוק בינינו לבין הקב"ה? אולי אנחנו חוטאים בזה? אני חושב שראוי להתנתק קצת מהמדינה ולא לשרת אותה! אבל במקביל לקרב את אחינו החילונים ולהחזירם הבייתה! ואני חושב שזה התנתקות שתביא להתחברות יותר גדולה כי המדינה לא ממש יכולה בלעדי הדתיים שמרימים את רוח הצבא... לדעתי הקב"ה מכה אותנו כדי שנתעורר ונראה באיזה שאול אנחנו נמצאים! כי אחרת הוא יביא בזכות פרץ גם ראמ"ש ערבי... אנחנו צריכים בכוח להתנתק ולהרים את העם איתנו ולא בצורה שעכשיו אנו עושים אותה החילונים עזרו לבנות את הארץ ועכשיו עלינו לטהר אותה... כמו שאת ביהמ"ק לא בנו ישר בטהרה אלה אחרי שסיימו טיהרו אות...

אשמח להתייחסות של הרב כי אני הקטן די חושש לדרך שאנו נמצאים בא.

אני אשמח להתייחסות ותגובה כי אני רואה את עצמנו נופלים לבור...

תשובה

נכון, כולנו מרגישים את הדקירות ונדמה שהיום אין אחד שיכול לומר לך בבירור שאתה טועה\צודק. אבל אולי כדאי לסדר את הדברים, אני מקווה שתקבל את ההצעות שלי, כך שלפחות נשים סדר בדברים ועלינו להתבונן על כל נקודה, כל אחד עפ"י הרגשתו, הבנתו ואמונתו.

א. ["היחס למדינה"]: רבותי וכן הרב צבי יהודה זצ"ל עומדים על חילוק ברור. יש מדינה, ויש ממשלה. כלומר, בוודאי אין דבר טוב יותר מאשר שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל. זהו דבר שחלמנו עליו, זהו דבר שהרבה יהודים היו רוצים בו. על כך שאנו אוחזים בארץ אבותינו (בחלקה הקטן עדיין), חזרנו הביתה. אכן ישנן הרבה מחלוקות בעם, אבל עם ישראל חזר לביתו, ועדיף להתקוטט בבית מאשר להתקוטט, על יד הקרמטוריום. במדינת ישראל של היום יש יותר לומדי תורה מאשר היו בכל הדורות כולם. לא היה דור כזה שבו התורה כך נתפתחה. והסיבה המרכזית לכך היא שאנו היהודים שולטים. אבל (ישנם עוד הרבה דברים חיוביים שיש לומר אך בכל כאמור בתימצות) יש היום ציבור גדול מאוד של אנשים הקרויים "חילונים" התרבות הזאת שלהם אינה תרבותנו. הם הולכים לצערנו מדחי אל דחי ולא נותר לנו אלא להתפלל עליהם שיחזרו בתשובה ויתקרבו ליהדות בחזרה. בינתיים אנו סובלים מכך, קיצוץ גדול מאוד בתקציבי הישיבות, התנכלות מתמדת לערכי יהדיות בסיסיים וכו´. יחס מנוכר זה מתבטא בכמה מוסדות מסויימים ומוגדרים:

ב. [מערכת המשפט:] זו מערכת שמנוהלת ע"י השמאל החילוני, שלא נותן להשקפות אחרות דריסת רגל. כל ניסיונותינו להשפיע עולים בתוהו, ואין לנו שום תקוה ממוסד זה הגם שלרוב פוסקי הדור אין לדון בכלל במוסדות אלו. על כן עלינו להשתדל להקים מערכת חלופית עד כמה שניתן. בתי דינים לדיני ממונות וכו´.

ג. [תשקורת:] יש לה הרבה מאוד כח השפעה על דעת הקהל, ולצערנו היא מנצלת אותו לרעה. עלינו להסתייג מהם, להיבדל מהם, לא לצרוך עיתונות חילונית. לנסות להשפיע על מי מקרובינו לקרוא עיתונות כשירה וימנית, שנשמרת לערכי מסורת, שלא נוהה אחרי ערכי השמאל.

ד. [צבא:] כיבוש ארץ ישראל, והגנת ישראל מיד צר מתקיימים בדרך כלל ע"י הצבא. אך כמו שראינו הצבא לפעמים עובר גם על איסורי תורה. את המצווה יש לקיים, ואם חס ושלום נגיע שוב למצב דומה יש לחזק את תודעת הסירוב. עלינו לצאת נגד מעשים שנוגדים את תורתינו ואת מוסרנו. עלינו להיות חזקים באמונתנו ולא לכפוף את ראשנו כלפי אף אחד.

ה. לסיכום: היחס הכולל למדינה לשלטון לחיים כעם בתוך ארץ משותפת, יש להתייחס כאל מהלך של גאולה כאל טוב צרוף, כאל מתת אל שעלינו לשמור עליה מכל משמר. אך יש לנו עבודה גדולה מאוד, איך לתקן את המדינה הזאת. איך להפוך אותה לכלי לקידוש ה´ ושנוכל לומר שהיא רק מקדשת שם שמים.
בתקוה שנזכה לראות בעמלינו ובתקוותנו פרי
אריאל.

כתבות נוספות