החבר הכי טוב

שלום,

השאלה היא עד כמה מה שאת מרגישה זה מה שאמת גם הוא מרגיש.
לעתים קרובות הצפיות אצל הבחור שונות מאשר אצל הבחורה, וקשר שהיא רואה בו ידידות בריאה אשר אין בה יותר מאשר ידידות נתפסת אצל הבחור כקשר רומנטי, או כהבטחה ליותר מזה.
הדבר אינו הכרחי, אבל הוא מצוי מאוד.
אמנם, הרב עוזיאל כתב על האפשרות של שיחה בין גברים ונשים דברים מאוד מקילים:
"לא אמרו רבותינו אל תרבה שיחה עם האשה (אבות א' ה') אלא בשיחה בטלה שלא לצורך, ושיחה כזאת היא הגוררת עון, אבל לא שיחה של וכוח בענינים חשובים וצבוריים* ואין הישיבה במחיצה וכפיפה אחת לשם עבודת הצבור, שהיא עבודת הקדש, מרגילה לעבירה, ומביאה לידי קלות ראש, וכל ישראל האנשים והנשים קדושים הם, ואינם חשודים בפריצת גדר הצניעות והמוסר" (שו"ת משפטי עוזיאל כרך ד - חו"מ סימן ו).
אבל הדברים נאמרו על נסיבות שונות מהמצב שאת מתארת. המדובר הוא באנשים מבוגרים היושבים ביחד בישיבות עבודה.
השאלה שאת שואלת, מזכירה שאלה דומה שנשאל הרב משה פינשטיין, לפני כשלושים שנה בארצות הברית:
"הנה בדבר בחור אחד צעיר לימים אשר לא שייך עדיין לעניני שדוכים וגם אינו חושב כלל בדבר נישואין, הסיתו לבו לבא בקשרי רעות עם נערה צעירה אשר ג"כ לא שייכת עדיין וגם אינה חושבת כלל בדבר נישואין, באמרו דכיון דהם נזהרים מלהכשל באיסור יחוד אין בזה שום איסור, ואף שודאי יודע שלא נאה הדבר אינו מתחשב עם עניני חסידות וצנועים ביותר ואינו רוצה לשמוע דברי מוסר ותוכחה אלא כשישמע ממני שאסור הדבר ע"פ הלכה פסוקה וא"כ מוכרח אני תיכף להשיב שהרי נוגע למעשה תיכף".
אם כן מדובר בבחור שמבקש לקיים את ההלכה, אבל מבקש שלא יכבידו עליו בחומרות מיותרות, "ענייני חסידות וצנועים ביותר". המחנכים שלו לא הצליחו לשכנע אותו, ופנו לגדול הדור לבקש את עזרתו. הרב משה פינשטיין ענה מיד, וכתב שהדבר הוא בגדר איסור.
"הרי הוא איסור החמור גם מדאורייתא שאיכא בקשרי רעות שיש לנער עם נערה שאף אם יזהר מחבוק ונשוק ונגיעה ויחוד איכא מה שמדבר עמה איזה משך זמן בדרך חבה ונהנה מזה ומהסתכלותו בה, ואף לרמב"ן שפליג וסובר שהוא רק מדרבנן נמי עכ"פ הוא איסור חמור דאיכא אסמכתא מקראי ולוקין ע"ז מכת מרדות. וזה ברור שקשרי רעות עם נערה הוא מצד חבת אשה ולא רק רעות בעלמא שלזה יותר היה ניחא לו עם חבריו הבחורים ולמה לו הנערה לזה" (שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ד סימן ס ).
מה שכותב הרב פינשטיין, זה שלדעתו הדבר כלול בקשר של חיבה שכלול באיסור קרבה אל אשה נידה.
איני בטוח שחייבים לאמץ את ההגדרה של הרב משה פינשטיין ששיחות כאלו הינן בהכרח שיחות של חיבה. על אף ההבדל בין הנסיבות, אולי הרב עוזיאל היה אומר אחרת.
אבל קשה להתיר דבר כזה סתם, מבלי להכיר את הבחור ולהיות בטוח שאכן מדובר בבחור רציני שמנהל שיחות כאלו מבלי שום הרהורים אחרים.
אבל אם את בטוחה למעלה מכל ספק שאין הדבר כך, והשיחות שאתם מנהלים הן שיחות רציניות וענייניות, אין בזה איסור של ממש.

בברכה

אלי כאהן
מדרשת הבנות אלי כאהן