הורים שקצת מזלזלים במצוות

שלום לך!

תודה על התודות, אנחנו שמחים תמיד לעזור.

הצורה בה ייראה בית, איך האווירה תהיה בו, תלויה ומושפעת משני גורמים: ההורים והילדים. ברור שההורים אם אלה שקובעים את עיקר העיצוב של אוראח החיים של המשפחה, אבל גם לילדים יש חלק לא קטן בזה.

בעיקרון, את צודקת: העיקר הוא שאל לך לכאוס על ההורים שלך, האוהבים אותך והאהובים עלייך. קודם כל, בתחום שמירת המצוות לכל אדם קורה שהוא לרגע שוכח, לא שם לב, פחות ערני. וכמו שאמרת על עצמך, שאת לא תמיד 100% (למרות שממכתבך קשה לי להאמין שזה נכון!). זה אך טבעי.

אבל נכון שכשמדובר בהורים שלנו, מי שמהווים לנו דוגמה לחיקוי – אזי ההרגשה שלנו לנוכח ההתנהגות שלהם קצת יותר קשה. מה גם שלפי מה שאת מספרת, המעבר למקום המגורים החדש כרוך בכמה שינויים בסביבה אליה התרגלתם, ובאמת שזה דבר שמאוד משפיע, ולכן יש להקפיד ולהיות ערני לגבי מה נכנס לבית ומה קורה מחוץ לבית.

אבל קודם כל, צריך [להרבות אהבה]. הרי, להבדיל, את הרשעים אנו מצווים לאהוב, כדי להחזירם לדרך הנכונה. אז הורייך שלא בדיוק מקפידים על הכול, ועוד, זה רק לפעמים - לא תאהבי אותם?! יתרה מזאת, ואת זה נראה לי את יודעת היטב, תמיד עלייך להתנהג כלפיהם בכבוד ועם הכרת טובה גדולה על כל מה שגמלו עימך.

לכן כשאת במצב לא נעים מבחינתך, ואת מרגישה שהעצבות והתסכול אוחזות בך – דבר ראשון אל תיכנסי לוויכוח או לטיעונים. כי זה לא יועיל כל כך: באופן כללי, לא בהערות מסוג "תדע שעל פי הלכה ככה עושים" אנשים משתכנעים, כי הם מרגישים ש"מעירים" להם, וזה יוצר מחסום. צריך לפעול [בדרכי נועם].

גם הורייך מתנהגים כלפייך בדרכי נועם, תאמיני לי. אם אמא שלך מוכיחה אותך קצת, תדעי שזה תמיד תמיד מתוך רצון להיטיב לך. בני אדם שונים זה מזה, היא רואה את החיים בעיניים שלה, ובאמת שהיא מספיק בוגרת ובעלת ניסיון. והרי מאחוריה שנים של שמירת מצוות וחינוך לתורה, ואת לא יכולה לשכוח את זה. ואנשים יותר מבוגרים גם פחות משתנים, כי הם כבר גיבשו היטב את האישיות שלהם. היא רואה את העולם הרוחני שלה במידה מסוימת, שאיננה פסולה לחלוטין אני חושב, ואת – בצורה אחרת. היא גם שואפת להיות טובה ודתייה, רק שאצלה זה מתפרש אחרת משאצלך. את לא פוסלת אותם והם אינם פוסלים אותך.

ככל שתתנהגי בצורה הולמת בעיני הורייך, כך הם יהיו יותר בטוחים בך, וידעו שטוב לך איתם ושאת אוהבת אותם. אם תעירי להם, זה יכול להתפרש כאילו את לא כל כך אוהבת אותם, והרי זה ההפך הגמור! את מעירה להם [מרוב] שאת אוהבת אותם ורוצה בטובתם!

לכן, למשל לגבי כניסת שבת, במקום להזעיק את אמך להדלקת נרות, מה שמשדר כאילו שאת לא מרוצה ממנה, תשתדלי כמובן לעזור כדי שלא תגיעו לדקה ה-90, אבל אל גם תציגי את ההדלקה כדֵד-ליין כזה, שנבהלים ממנו. השבת אמנם תתחיל גם תתחיל, אבל אנחנו עם ישראל גם הולכים לקראתה, בשלווה ובאהבה. אם בשולחן שבת תשתדלי שיהיו זמירות, דברי תורה בנועם, אם תשבי עם ההורים אחר כך בחיבה, אזי השבת תהיה עוד יותר מורגשת כדבר נעים שחפצים להגיע אליו מוכנים ושלווים, ואולי זה ישפיע על האווירה בערב שבת.

כך בשאר הדברים, אל תגידי ש"על פי הלכה ככה היה צריך לעשות ולא כפי שעשית". במקום זה, תגידי שאמנם עשית בסדר, אבל אני אישית הייתי מרגישה יותר שלמה אילו זה היה כך, ההידור הזה מוסיף לי הרבה". כשיראו שזה חשוב לך, הם יתרגלו לזה, שהרי בטובתך הם רוצים.

אשמח לשמוע ממך ולדעת איך הדברים מתקדמים, ואת גם מוזמנת לשאול עוד דברים.
עלי והצליחי,

יהושע
yehoshuagut@gmail.com