שאלה
לאחרונה קיבלתי בקשה להשתתף בעצומה כנגד סגירת ההוספיס בתל השומר.
ההוספיס הינו מקום לחולי סרטן סופניים, אשר הרפואה הקונבנציונאלית אמרה נואש לגביהם.
הם אינם מקבלים כל טיפול למעט טיפול תומך מרגיע (כגון תרופות הרגעה, תרופות נגד דיכאון, טיפול כנגד פצעי לחץ וכדו').
ניתן ללמוד מעט על ההוספיס מהכתבה הזו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3293507,00.html
אמו של חברי לעבודה מאושפזת זה מספר חודשים במקום הזה, אך לרוב אנשים מגיעים לשם ממש למספר ימים עד שנפטרים והתגובות החיוביות הנשמעות על הטיפול המסור ממש מדהים ומגיע לרמה של מלאכים.
למען האמת חתמתי מיד על העצומה אך לאחר מכן חשבתי שאולי אין דעת ההלכה נוחה הימנו ולכן טרם העברתי הלאה את הבקשה לחתום.
כאמור מדובר על מקרים שכבר אין יותר מה לעשות לגביהם ל"ע, אך לא ניתן לדעת בוודאות מה תהיינה ההשלכות אם ימשיכו לקבל טיפול תרופתי (האם זה יאריך את חייהם במעט תוך כדי סבל רב יותר, או שמא גופם לא יעמוד בכך) ולכן נשלחים למקום הסופי ההוא ומתברר כי לא פשוט להתקבל לשם עקב הביקוש העצום.
מהי עמדת ההלכה בנוגע להוספיס בתל השומר? האם דבר זה מקובל ע"פ היהדות או שמא על המשפחה להלחם על כך שהחולה יישאר במחלקה בבית החולים (לא בהוספיס) ייקבל כמה שיותר טיפולים למרות הסבל ואיבוד צלם האנוש, או שמא עדיף שיישלח לביתו?
תשובה
כל מה שטוב לחולה , (ויש לכך מגוון שיקולים, שצריך לשקול) - מותר וטוב. ההוספיס הוא מקום נפלא,אבל ההכרעה לגבי כל חולה היא אישית ולא פשוטה.