שאלה
אהלן.
הבעיה שלי היא קצת טיפשית.. אבל בכל זאת מפריעה לי.
אני ילדה שהולכת עם חצאיות ארוכות, לא כי אני חושבת שזה יותר יפה מקצר, אלא זה שפשוט אסור לי ללכת עם חצאית קצרה...
וזה ממש קשה לי עם זה.. כאילו אני רואה איך חברות שלי הולכות עם חצאיות קצרות וזה פשוט יפה! אני רוצה ללכת ככה, כולם הולכים ככה, אז למה רק לי אסור?! לפעמים אני מרגישה שזה כזה לא פייר! ואני יודעת שאם אני יקנה מהכסף שלי חצאיות קצרות אז ההורים שלי כן יסכימו כי לא תהיה להם ברירה, אבל אני לא יעשה להם את זה, לאמא שלי הקטע הזה ממש חשוב. אבל דיי!!! זה למה אני תמיד ה"דוסית" היחידה?! אני רוצה ללכת עם קצר! זה הרבה יותר יפה! אבל לא, אני לא יעשה את זה, וממש קשה לי עם
זה!
אני ממש אשמח אם תוכלו לעזור לי איכשהו..
תודה
תשובה
שלום וברכה,
הבעיה שלך היא לא כ"כ טפשית. הקושי שאת מתארת-ללבוש חצאיות ארוכות כאשר חברות שלך לא לובשות כך, הוא קושי מובן.את לא הראשונה שנתקלת בו בצורה זו או אחרת. אף פעם לא קל להיות שונה, במיוחד כשאת רואה יופי כלשהוא במה שאת לא יכולה לעשות.
קודם כל תרשי לי להביע את ההערכה שלי אלייך על כך שאת ממשיכה ללבוש חצאיות ארוכות למרות הכל ועל רצונך החזק שלא לצער את הורייך. לא כולם היו עומדים בזה במקומך. אני בטוחה שהקב"ה מסתכל עלייך ושמח בך.
יש ביטוי בארמית:"לפום צערא-אגרא"כלומר, לפי הצער או הטרחה של האדם מקיום המצוות כך הוא זוכה לשכר רב יותר. ואת מקריבה הרבה בשביל ההקפדה על המצוות אז בעז"ה..
כדי להבין קצת יותר את הקושי שלך אני רוצה לתת לך כמה שאלות למחשבה:
את מרגישה שאת ה´דוסית´ היחידה בעוד נושאים חוץ מהעניין הזה?
מפריע לך שאת היחידה שהולכת עם חצאיות אחרות מצד ההרגשה שלך או בגלל יחס החברה?
נראה לי שהחשיבה על השאלות האלה יכולה לעזור לך למצוא את דרך ההתמודדות [שלך] עם העניין.
מה שנראה לי שאפשר לעשות כדי קצת להקל את ההתמודדות:
-קודם כל להעמיק קצת בנושא הצניעות,להבין יותר. אני מאוד ממליצה על המאמר בנושא הצניעות בספר "המן הסלע הזה" של הרבנית דינה הורביץ הי"ד. המאמר בעמוד 61. וכן כדאי לעיין בספר "טל נעורים" של הרבנית רחל נריה.
-חשוב בכלל, בכל נושא שהוא*בחיים יש הרבה הזדמנויות ומקרים שבהם לא תמיד נכון ומתאים לנו לעשות בדיוק כמו החברה. עכשיו זהו הזמן שלך "להתאמן" בכך. ללמוד מתי את צריכה לנהוג כמו החברה ומתי לא, וללמוד איך לעמוד על שלך ולעשות מה שאת יודעת שנכון, גם כשהחברה לא עושה בדיוק כמוך.
-תנסי למצוא משהי בסביבתך שגם כן מקפידה על חצאיות ארוכות, מאוד סביר שיש לפחות אחת. תדברי איתה, אולי גם לה קשה וכך תוכלו לעודד אחת את השניה.
-כתבת שחצאיות קצרות זה יותר יפה. אני בטוחה שאם תחפשי קצת תוכלי למצוא חצאיות ארוכות ממש יפות, שתאהבי ושיהיה לך כיף ללבוש אותן. ואת יכולה גם ללבוש חצאית קצרה מעל חצאית ארוכה (את בטח יודעת את זה לבד ואני לא צריכה לכתוב=)).
משאלתך נראה שיש לך הרבה יראת שמיים ובעז"ה, תוכלי לעמוד בקשיים אלה, לצמוח ואני בטוחה שבעז"ה תשמחי על כך שלא וויתרת.
אשמח לשמוע את תגובתך ואם יש עוד מה לשאול או להסביר.
ברכה והצלחה.
חודש טוב ומבורך.
חיה.
haya656@shoresh.org.il
[תזכורת]: כתבנו מה שנראה לנו, אבל אין כמו שיחה אישית, דרכה אפשר להבהיר הכל טוב יותר, לשוחח אחד על אחד ולהעלות כל נושא שרוצים, ואפילו ליצור קשר אישי. לכן, אפשר תמיד – בשמחה! לפנות לקו הטלפון שלנו. בין השעות 9 ל1 בלילה, ו[המספר הוא: 1599-5000-54] סודיות מובטחת. אנחנו מחכים!