הוא קטן מידי! מה עושים?? (קשר בגיל צעיר)

היי אחות,
אז קודם כל, אני מעריכה אותך מאוד על האומץ לכתוב אלינו ולשמוע את הדברים שידעת שתשמעי, ולהתמודד מולם באמת, מבפנים.
השיר המוכר אומר "אני רודף אחר חוקייך ומאידך תשוקתי אותי רודפת.."
המשפט הזה מתמצת הרבה במעט מילים.
אנחנו כל הזמן על ציר שמתמודד בין הרצונות האישיים שלנו לרצונו של ריבונו של עולם.
אז היום על הציר שלך יש את "האח- חבר" שלך שאוהב אותך ואת אוהבת אותו, אתם מין הסתם מרגישים תחושות עמוקות אחד כלפי השני, את דואגת לו ורוצה מאוד להיות רגישה כלפיו, ונשמע מדברייך שאת רוצה שיהיה לו טוב, נעים לך בקשר ובלשון הכי מעטה לא בא לך שהוא יסתיים או יגמר.
ומאידך-
את בת 17, מבינה בשכל שניחנת, שהגיונית זה לא מתאים לגיל שלך, לא נכון למצב שלך, ובאמת באמת את "גם לא רוצה" בקשר הזה.

כמו שציינת הנושא הזה רגיש מאוד, מאוד!
גם מבחינתך,
גם מבחינתו,
ובעיקר רגיש בענייני הצניעות.

העובדה שהוא קטן ממך לא מגדילה או מקטינה את האיסורים החמורים שאתם מתקרבים אליהם, אולי כל מה שהיה עד היום היה קצת בגדר אשליה כזאת, מבחינתך, אולי גם מבחינתו שזה "בסדר" ושהוא בגדר "אח מחמד".
אז הנה הקב"ה זימן לך הסבר חם על בשרך החי- אין כזה דבר "סתם אחים". כל מה שקשור בנושא של בינו לבינה, קשור בין שני המינים המשיכה היא אך טבעית והיא פועל יוצא מתבקש [ובריא].

את נשמעת לי בן אדם על הקרקע, גם אם נכנסת לתוך המערבולת הרגשית הזו, עדיין היה בך כח להוציא את היד ולהושיט אותה אלינו לעזרה, שתכל´ס, את יודעת שתהיה כואבת וקשה עבורך.
במקרה בסיפור שלך, מעבר לבגרות שלך, את גם הגדולה מבינכם מה שמטיל עלייך באיזה שהוא מקום יותר אחריות. אבל גם אם הייתי מתעלמת מהקטע הזה, עצם העובדה שאת מודעת לכך שיש בידייך לבחור איפה להיות ומה לעשות, מטילה עלייך את האחריות לעשות את הבחירה הנכונה ולא לטמון את הראש בחול.

איך עושים את זה.
כמו שאמרת, ברגישות.
אני מאוד מאמינה בכנות ובאמת כשהם נאמרים ברגישות.
הכי טוב היה לדעתי לומר לו בצורה הכי ברורה שעד היום חשבת שיש איזה שהוא היתר לקשר בינכם בגלל פער הגילאים (מהכיוון שלך, שאת הגדולה מבינכם) אבל ככל שעבר הזמן הקב"ה גרם לך להבין שלגוף ולרגש זה לא משנה האם הוא יותר קטן ממך ואת מרגישה כלפיו רגשות שאת לא רוצה להרגיש עכשיו, לא באופן אישי כי את כן מעריכה אותו וכו´, אבל את מבינה יודעת ורוצה לבנות קשר אחד רציני עם רגשות עמוקים בחייך וזה עם האיש שלך. כיוון שאת לא מתכוונת בגיל 17 להתחתן המסקנה היא שהקשר הזה צריך להיגמר. תבקשי ממנו שיהיה רגיש ויכבד את החלטתך ולא ינסה להיכנס איתך לשיחה בנושא הזה משום כיון. לא מהצד שמסכים לעניין ולא מהצד שמנסה להבין או להתנגד לעניין.
מבטיחה לך שזה לא יהיה קל.
את עומדת עכשיו להיכנס למלחמה עם עצמך, ובמלחמה כמו במלחמה צריך להתכונן לאגור מידע על האויב, לדעת מתי הוא עלול לתפוס אותך, מה הנקודות החזקות שלו, ולהכין את ה"צבא" שלך..
תנסי למעט במפגשים עם הבחור, תצפי מראש מקומות משותפים שאתם עלולים להיות בהם ונסי מלהימנע מללכת אליהם, ואם את חייבת תצמידי אלייך חברה שתהיה בשבילך תעסוקה מסיחה.
תמצאי לעצמך פרויקט חדש של עשייה שלא קשור אליו ותכנסי אליו ברצינות ובכך תעסקי את עצמך ואת המחשבות שלך.
ובקיצור תתכונני.
והכי חשוב תתפללי!

אנחנו ערב פסח ממש, הסימן הראשון שאנו קוראים ועושים בסדר נקרא "קדש". הרב קוק התעקש והקפיד לקרוא לו כך ולא "קידוש" או "קדוש". אומנם בסימן זה אנו עושים קידוש, והשנה אנו מקדשים גם את השבת וגם את החג, אך הסימן הזה מרמז על כך שכל אחד מאיתנו מצווה ויכול להוסיף קדושה עצמית משלו לעמ"י ברגעים האלה ובכלל.
גם את מוסיפה קדושה מהמקום האישי שלך, רק מעצם הרצון הגדול הזה שלך לעשות מה שהקב"ה רוצה ממך, אין לך מושג עד כמה זה גדול הדבר הזה.
אדם מקדש עצמו מעט מלמטה, מקדשים אותו הרבה מלמעלה!

מאחלת לך הרבה שמחה ואושר שלמות עם מעשייך וקדושה!
חג פסח כשר ושמח!
תמר
Tomight100@gmail.com