שאלה
טוב..אינלי מושג איך להגדיר את זה..אני עכשיו בשביעית. שנה שעברה הייתי בסמינריון הדרכה,והכרתי מישהו,בנאדם אחלה,התחלנו לדבר בסמסים,בהתחלה ממש בקטנה,אני ממש נגד לדבר סתם עם בנים,אז משום שמה הרגשתי לעצמי יותר לזרום איתו,גם כי ידעתי שהוא מרגיש משהו למישי אחרת(שמעתי את זה ממישהו אחר,לא ידעתי בוודאות)וגם כי מבחינתי הסיכויים אפסיים שיהיה בינונו משו.
עבר הזמן,והקשר התחזק,דיברנו ממש הרבה,הוא בנאדם כזה שחמוד לכולם מדבר עם כל הבנות וחמוד אליהם,לא ידעתי מזה היחס הזה אלי?כי זה קצת יותר מהרגיל..ולא כ"כ התייחסתי לזה זרמתי עם הזמן,במשך שנה שלמה דיברנו,הרבה,על אידאלים,איך לשנות את העולם ובאמת דברים שרומו של עולם.שנה שלמה עשיתי משהו שלא הייתי שלמה איתו,עד שלא יכולתי יותר.באיזה מחנה קיץ שהיינו מדריכים בו ביחד החלטתי שאני מדברת איתו,לא האמנתי שאני מסוגלת.אבל עשיתי את זה,בלילה אחרי שכולם הלכו לישון נפגשנו,ואמרתי שאני פשוט לא רוצה להמשיך עם זה,זה לא עושה לי טוב,לא מתאים לי,נוגד לי כ"כ הרבה ערכים ודברים שאני מאמינה בהם!הוא דיי הבין.אבל כעס,ממש.לא יודעת למה,וגם אין לי כוח להכנס לזה כ"כ.ביום כיפור ביקשנו אחד מהשני סליחה וככה כל אחד הלך לדרכו.בקושי שמעתי עליו.
חוץ מ..
חברה הכי טובה שלי המשיכה לדבר איתו סתם כידידים,כל החבורה שלי החליטה להיות איתו בקשר.והרגשתי שהוא כוח נשאר קשור לחיים שלי.
את האמת,שכאן מתחילה השאלה.
ישלי הרגשה מוזרה,כיאלו הוא חסר לי בחיים,ואני בטוחה שהוא לא יהיה בעלי שלא יהיה בינונו כלום!אבל משו חסר.
אני מאכילה את עצמי סרטים שאין כלום,את הסובבים אותי,צוחקת על זה שנגמר,אבל יש מחשבות,אני מסתכלת על השם שלו בפלאפון דיי הרבה.מה זה?זאת אהבה?פיספתי משהו?<או שזה פשוט סתם הצורך להיות בקרבת גבר?להיות בקרבת מישהו שלא משנה מה הוא מעריך אוהב ומכבד,שהוא לא חברה?
מה זה הרגשות האלה שצפות פתאום?
הלוואי שתעזרו.
תודה רבה.
אני-
תשובה
שלום לאחת הצדיקות!
נשמע שאת אחת עם אופי שיודעת מה היא רוצה מעצמה שיש לך עקרונות ואת לא כ"כ מהר תתפשרי עליהם; זה ממש לא נשמע לי פשוט לעמוד מול הזדמנויות לקשר עם יצורים מהמין השני בשלב שזה כ"כ חסר בחיים, מסקרן ומגרה. זה חתיכת ניסיון כי בפנים מה שרץ לך בראש או בבטן זה "הוא שם לב שאני מיוחדת, שיש לי אופי, שאני לא כמו כל אחת, שאני יפה, אני מעניינת אותו" וכדומה.
אני עוד לא מכירה בן אדם שבפנים בפנים זה לא עושה לו משהו.
עם מציאות הפוכה שאנו חושבים או שומעים שאומרים עלינו דברים לא טובים, יש לנו מאבקים וויכוחים פנימיים אם להגיב או לשתוק מבפנים. אז על דברים טובים שחושבים או אומרים לנו אנחנו נהיה אלה שמשתיקים?!
קיצור זה חתיכת ניסיון, ולצאת מזה ככה בכבוד זאת מעלה בעיני, ואני מאמינה שגם אצל הקב"ה.
השאלות שלך באמת לעניין. מה שהביא אותך לעשות את הצעד האמיץ אז ולהיות דוגרי עם אותו בחור זה היה האמת הפנימית ששרויה בך ורצית להוציאה לפועל; הרגשת וידעת במשך הרבה זמן שאת עושה משהו לא נכון ויום אחד קמת ועשית עם זה מעשה.
מאותו מקום אמיתי את לא מתביישת לפרוש לפניי את רגשותייך ולומר- "וואלה חסר לי!" זה הגיוני? אולי אני צריכה לעשות משהו אחר?
אז קודם כל שתדעי שזה ממש נורמלי!
היית בקשר עם מישהו שמילא אצלך חיסרון מסוים. יכול להיות שעד שלא היית איתו בקשר אפילו לא היית מודעת ולא הרגשת שחסר לך משהו, ורק לאחר הקשר התחילו התחושות אללו לקונן בתוכך.
הסיבה להרגשה הזו היא שחברות עם בין המין השני היא לעולם לא אותו דבר כמו עם חברה מאותו המין. חברה יכולה לתת לך מענה מסוים מאוד בנפש, וחבר, גבר, ייתן מענה אחר.
הסיבה שלא הרגשת את החיסרון הזה לפני שהיית איתו בקשר היא כיוון שבאמת התקופה הזו היא תקופה שהצורך בקשר עם המין השני מופחת, אך לאחר שכבר היית בתוך מערכת של קשר כזה גירת את עצמך, אעמת ממשהו אחר שבאמת באמת, בפנים את צריכה אותו.
אבל לא עכשיו.
גם אם הצורך הזה קיים, ותנסי לתת לו מענה בצורת חבר יהיה בו משהו בוסרי ולא מוכן, כי עכשיו את עדיין צריכה להתעסק בבניה של עצמך בהוצאת כוחות אחרים החוצה.
שנה הבאה את הולכת לשירות הלאומי; בבת אחת את גם מוציאה כוחות וגם בונה קומה בנפש שלך שלעולם לא תהייה לך הזדמנות דומה לה.
הקושי שאת מתארת הוא בעצם מול שתי חזיתות- מול עצמך, והשני מול החברות, אולי מול החברה הטובה יותר- בצורה סמויה יותר.
מדהים לראות את הרצון שלך להתקדמות אמיתית, הייתי אומרת אפילו סטרילית, נראה לי אם הייתה לך אפשרות לעשות ביטוח שלא להגיע לאותו מקום היית הולכת על זה.
ממבט ראשון אכן נראה שמדובר בשתי חזיתות, אך עם קצת הסתכלות בעומק זוהי אותה התמודדות.
הבעיה היא לא שחברות שלך מזכירות לך אותו בכך שהן עדיין שומרות איתו על קשר,הבעיה היא שהדברים שלהם מגיעים ללב שלך ומזיזים לך משהו.
כל פעם שאומרים לך עליו משהו זה נוגע בך!
אדם פוחד כשהוא יודע שיש לו ממה לפחד, ולא מפתיע שאת מפחדת שאולי תחזרי אחורה באיזה שהוא מובן, ואפילו הקטן ביותר.
על חברות שלך אין לי יכולת להשפיע או לשכנע. מעבר לזה שאם אתן חברות טובות, אז את יכולה לבקש מהן בצורה הכי כנה שישתדלו שלא להזכיר אותו, את שמו ומעשיו. אני חושבת שכרגע נדרש ממך בירור אמיתי אישי מול עצמך על כל הנושא.
ב"ה, עשית בחירה שלא להיות בקשר עם הידיד ההוא. זאת הייתה בחירה שלך, כנראה שאת מאוד האמנת במה שאת עושה אם בחרת לעשות צעד כזה קשה ולחתוך קשר.
עכשיו צריך לחזור לאותו מקור כח שהנחה אותך לבחירה הזו ולשאוב ממנו כוחות; למה כ"כ חשוב לך לא לדבר עם בנים? למה בחרת לסיים את הקשר הזה- שבטח היה לך בו כיף?
תני לי לנחש שהאמת הנחתה אותך, שלמרות הקושי רצית ואת עדיין רוצה לעשות מה שנכון לעשות ולא מה שנח לעשות, שמאוד מזיז לך מה הקב"ה רוצה ממך!!
תחזקי את זה בעצמך, תזכירי לעצמך את האמת שעל פיה את בוחרת לחיות את חייך- כשאת תהיי בטוחה בעצמך ובדרך שלך חברות שלחך יראו שלא באמת מזיז לך מה שהן אומרות עליו, עד שזה יהיה כמו להזכיר לך את תוכי של השכנים שלך מכיתה א´,- לא רלוונטי בעליל!
איך לשכוח?
היו חכמים ממני שאמרו- "רחוק מהעין רחוק מהלב"- ככל שיהיה לך פחות סיכויים לראות אותו או דברים שקשורים אליו יהיה יותר קל להמשיך הלאה.
האפשרות להלחם במעשים ולשלוט במעשים בוודאי מוכרת לך, העובדה שאת מספרת על עצמך שהצלחת לבחור להפסיק את הקשר מראה על כך. עכשיו הגעת לשלב הבא שמרים אותך למדרגה גבוהה יותר של שליטה, שליטה פנימית על המחשבות שלנו.
איך מתמודדים מבפנים?
קודם כל מבינים את עצמינו!
אנחנו בני אדם, ואנחנו בסה"כ מאוד רוצים להתקדם ולעשות מה שה´ רוצה ממנו. אם כל הזמן רק נכעס על עצמינו איך לא עשינו את זה, או איך חשבנו מחשבות מסוימות סביר להניח שהמוטיבציה שלנו להצליח בפעם הבאה שיבואו, לדוגמא, מחשבות לא טהורות, לא גבוהה.
כל פעם שאת מצליחה לא לחשוב על דברים לא טובים, או שאת דוחה מחשבה עליו תדאגי להזכיר לעצמך את זה.
דבר שני, נסי ללמוד את עצמך. נסי לבחון מתי המחשבות האלו באות לך? לפני השינה, שאת רואה אנשים מסוימים, שאת נמצאת עם חברות מסוימות, שאת עוברת במקום מסוים.
לדוגמא- אם את יודעת שהרבה פעמים המחשבות האלה באות לך דווקא שהעניים שלך עצומות, אז בפעם הבאה שזה קורה – מייד תפתחי את העניים.- תחשבי את בעצמך על מה שמתאים לך זה יהיה הכי טוב.
ועוד טיפ או רעיון,
תבחרי איזה שאלה או איזה נושא שמעניין אותך, ומייד כשעולה איזה מחשבה לא טובה "תעבירי נושא" במוח, תחשבי על הנושא שנבחר.
אחותי!!
במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד!
למה?
ההתמודדות מול העבר לפעמים היא יומיומית, האדם נזכר במעשיו וליבו מיצר על כך, לפעמים אנשים מסתובבים שנים עם אותה תחושה חרטה על מה שעשו, מה שצדיק גמור לא מבין אפילו איזה כאב ואיזה קושי..
מעריכה ממש על כל המאמץ והרצון הטוב, בעז"ה מאחלת את כל הטוב שבעולם!!
תמר
Tomight100@gmail.com