שאלה
שלום לכבוד הרב,
בספר של הרב "נאחז בסבך"- שעורים להגותו של הרב סולובציק,[ישר כח על הספר, נהנתי מאד לקרוא אותו], בע"מ 69 על מציאות הרע בעולם, מביא הרב את דעתו של הרמב"ם על ההשגחה ומביא לדוגמא את המקרה שאדם לא בדק את צמיגיו וקרה תאונה ומת זה כנראה בגלל חוסר זהירות מצידו.. ואני מצטט "אין כאן שכר ועונש מדודים אלא אוטונומיה של חוקי הטבע" ושאלתי היא במה מתבטאת ההשגחה ע"פ הרמב"ם הרי אם רוב המוחלט של המקרים היא בגלל האדם עצמו והקב"ה לא קשור לזה, אז איפה כאן השכר ועונש, אני פשוט לא מצליח להבין איך הקב"ה משגיח עלינו לפי דעה זו??
תשובה
שלום וטוב.
שאלת ההשגחה על פי הרמב"ם היא אחת השאלות הקשות ביותר בהגותו. נאמרו בשאלה זו דברים שונים. באופן כללי, הרמב"ם כותב שההשגחה היא דרך השכל, היינו - שאדם הזכאי לכך מקבל תובנות שכליות המדריכות אותו. השגחת ה' (מלבד אולי לצדיקים עליונים, על פי הנאמר במו"נ ח"ג פרק נא) אינה משנה את חוקי הטבע. אלא מי שזכאי מקבל תובנות שכליות המדריכות אותו, ומי שאינו זכאי מופקר לחוקי הטבע, ואז אם לא בדק את הצמיגים הוא עלול להיפגע בתאונת דרכים - מחמת האוטונומיה של חוקי הטבע. עצם הפקרתו לטבע יכולה להתפרש כעונש. אך ההתרחשות הספציפית שקרתה אינה עונש ישיר מהקב"ה, אלא טבע אוטונומי.