ההכנות לליל הסדר שחל בשבת

א. כלים חדשים שקונים מנוכרי או שהם מתוצרת של נוכרים - צריך להטבילם.

ב. הפרשת מעשרות וביעורן - יש להפריש תרומות ומעשרות מהכרפס ומהמרור, וחלה מהמצות (בעיקר מצות יד) אם לא הופרשו מהם עד כה.

ג. יש מחמירים שלא לפתוח בשבת בקבוקים ועטיפות מצות. אם לא הכין, מותר לפתוח שבת.

ד. ראוי לשקול ולמדוד כמה הם 'כזית' מצה ו'כזית' מרור. אם לא שקל קודם החג - מותר לשקול בליל שבת. שיעור כזית - 27 גרם. לחולה ולזקנים: מצה - 20 גרם, ומרור - 18 גרם.

ה. לטיבול ראשון (של הכרפס) לוקחים מי מלח, מי לימון או חומץ. לחומץ יין ולמיץ לימון יש להוסיף מים, אחרת אינו נחשב לטיבול במשקה. מיץ לימון יש לסחוט מע"ש, ומותר להוסיף עליו מים בליל שבת.

ו. את מי המלח יש להכין מע"ש, משום שהעושה כן בשבת דומה למעבד עורות. אם לא הכין, מותר להכין בליל שבת לצורך אותה סעודה, ובלבד שלא יהיה זה ביחס של 2/3 מלח ו1/3- מים (שו"ע או"ח שכא,ב).

ז. את רסק הפירות או התבלינים לחרוסת, וכן את לישתם (אם בלילתם קשה) ביין או במים יש להכין ביום שישי. אם לא עשו כן - יעשו בשינוי בשבת.

ח. אסור לאכול מצה בערב פסח – בין רגילה (שאינה שמורה) ובין מפוררת. אולם מותר לאכול מאפה או טוגן העשויים מאתמול מקמח מצה שנילוש בסוכר או בדבש, ואין להם צורת מצה (תעא,ב ושעה"צ ס"ק טז).

ט. יש להכין נרות שידלקו עד גמר הסדר, ולפחות עד גמר הסעודה בליל פסח.

י. נוהגים לחדש את 'ערוב החצרות' לפני כל פסח, ולשם כך מניחים חבילת מצות שמשקלה כחצי ק"ג. בדרך כלל דבר זה נעשה ע"י רב שבקיא בהלכות אלה.

יא. בשנה שליל הסדר הוא גם ליל שבת, אומרים בערבית לאחר תפילה בלחש "ויכולו". ברכה מעין שבע ("מגן אבות") יש נוהגים שלא לאומרה.

יב. בברכת ההלל, שרוב הקהילות נוהגות לומר בבית-הכנסת, יכוון לצאת גם ידי חובת ההלל שמאוחר יותר יאמר כל אחד בביתו.

יג. נוהגים לומר "שלום עליכם", כמו בכל ליל שבת, אבל אין להאריך, כדי שלא לאחר את הסדר.

יד. מצוות צריכות כוונה, וי"א שכך גם במצוות דרבנן. לכן טוב לומר "לשם יחוד" לפני אכילת מצה (דאורייתא) וגם לפני אכילת מרור (דרבנן).

טו. מי שאינו יכול לאכול אלא כזית מצה (מחמת מחלה או עוני) - יאכל את המצה בסוף הארוחה (בזמן שהכל אוכלים את האפיקומן), ויברך אז "המוציא" ו"על אכילת מצה", ויאמר: "זכר לקרבן פסח הנאכל על השובע".

טז. צריך לסיים את ההגדה ואת אכילת האפיקומן קודם חצות. מי שנאלץ לקיים את הסדר לאחר זמן זה (חייל על משמרתו וכדו') לא יברך בשם ומלכות את ברכות "גאל ישראל", "על אכילת מצה" ו"על אכילת מרור". עם זאת יאמר הלל ויברך ברכת "יהללוך", וכן יאכל אפיקומן.