שאלה
כבוד הרב שלום!
אני מדריכה בסניף לילדים בסיכון. התנועה עצמה דתית (ההנהלה והצוות) אבל רוב החניכים אינם דתים. ברור לי שעם חניכים של אני לא צריכה לישמור נגעה כי רובם קטנים וגם אם לא זה דרך להעביר להם אהבה וחינוך.
אבל עכשו החופש הגבול ויוצא לנו הרבה להיפגש עם הבתי ילד, אני רואה את הילדים שם וכל המזגרת כדבר מדהים!!!הבתי ילד דתים אבל שוב, רוב הילדים אינם דתים. אני בסך הכל נערה מדריכה בתנועה אז יוצא לי להיפגש עם חבר'ה בגיל שלי. אני מאוד היתחברתי אליהם והם מחבדים את זה שאני שונה ושומרת נגיעה...אבל הילדים שם לא יודעים בכלל מזה!!וזה קצת מציק לי!!האם עליי להעיר להם?!או שבגלל שהם חיים כמשפחה אחת בבתי ילד לא להגיד כלום כי מתירים עד ברים כאלה לילדים מקסימים כמוהם?!
אשמח אם אקבל תשובה עם הסבר והמלצה כדי שאוחל לעשות משהו בנידון!!
תודה רבה ויום טוב!!!:-)
תשובה
שלום
צריך להסביר להם איך בקלות אפשר להדרדר למעשים חמורים של אלימות וניצול, הצורה הכי הגונה שניתן ליצור קשר בין בנים לבנות ללא אכזבה או ניצול זה קשר ארוך טווח והקמת משפחה, כך גוף האשה אינו הופך לבשר תאווה אלא למשהו פנימי ומשמעותי יותר.
ברכה והצלחה