שאל את הרב

הדרכה או גרעין?

חדשות כיפה צוות ישיבת הר עציון 21/01/06 18:39 כא בטבת התשסו

שאלה

שלום הרב,זה לא שאלה על עניני הלכה אבל אני מקווה שתעזור לי. אני מצוי'ה בדילמה מאוד קשה. אני בת 15 וזהו גיל ההדרכות בסניף. המדריכות שלי מחליטות מי הולכת להדריך קבוצות גיל רגילות מהסניפים וכ"ו.. והם גם מחליטות מי תלך לפרויקט- פרויקט הוא דבר שהבנות מקימות, עזרה לילדים ממשפחות מצוקה וכדו'.החליטו עלי שאני בפרויקט, דבר שבכלל לא רציתי להיות בו, המדריכות אמרו שיש לי כוחות ולכן הן הכניסו אותי לזה. זה דבר שבכלל בכלל לא רציתי לעשות, אני רוצה רק הדרכה! אבל נכנסתי לפרויקט לפני כ-3 שבועות וזה פעילות לילדים ממשפחות מצוקה לגילאי כיתות א'-ו' יש חצי שעה הכנת ש"ב ואז שעה פעילות! אני לא נהנת מזה בכלל ומרגישה שזה בכלל לא עונה על המטרות שלי לתת במסגרת זו. אני היתי חניכה בתנועת נוער עזרא והלכתי לראות את בני עקיבא, סניף פיתוח,לפי מה שראיתי שם צריכים עזרה רבה ולדעתי זה הרבה יותר חשוב מהפרויקט אבל כל החברה שאני נמצאת בה מסתכלים על בנ"ע כדבר של בנים בנות ולא כדאי להיכנס לשם ואמרים שאני אשר בפקויקט ואעזור לבנות את זה.. ואם אני עוברת לשם אני עוזבת את הפרויקט וסמכו עלי לבנות את הפרויקט אך אני בכלל לא רוצה את זה במשך שנתיי'ם שלמות ומפחדת שזה לא ישתנה לטובה מבחינתי. מה כדאי לי לעשות?

תשובה

שלום לך!
השאלה ששאלת מאוד מורכבת, ונראה שגורמת לך התלבטות רבה. אני יודע מהניסיון הפרטי שלי שההדרכה היא אחד מהדברים המרכזיים ביותר לאחר תקופת הסניף, ומי שלא נכנס להדרכה נשאר, בעיני החבר´ה מסביב ובעיקר בעיני עצמו, מאחורה.
כתבת שאת מעוניינת להיות אך ורק מדריכה. אינני מכיר את תנועת עזרא לעומק כמו שאני מכיר את תנועת בני עקיבא, אבל נראה שהדברים דומים מאוד. בשתי התנועות השאיפה המרכזית ביותר היא להדריך, אחרת את לא ממצה את מה שחונכת אליו ועליו. נראה שבשתי התנועות מנסים לעבוד עכשיו על פיתוח קשר עם החברה הזקוקה לעזרה מסביב. בבני-עקיבא קוראים לזה "גרעין", ולכן אני אמשיך לקרוא לזה כך, למרות שאת אולי רגילה למילה "פרויקט".
האם באמת ההדרכה זה מה שיגרום לך להרגיש שאת עונה על ציפיותייך מעצמך לאחר תקופת החניכות בסניף? שזה כל מה שחונכת עליו? את לא רוצה בעצם להגיע לגרעין כי ההדרכה זה מה שחשוב בעינייך. אני רוצה אולי להציע אולי איזושהי דרך חשיבה, שאולי תפתח גם לך כיוון כלשהו בעניין.
אני חושב שאי הרצון (לאו דווקא שלך, אלא של כל מי שנכנס ל"גרעינים" כאלו ואחרים) נובע בעצם משני מוקדים:
א. הם לא בהדרכה – אין להם את אותן החוויות והריגושים שיש למדריך ממוצע.
ב. פחד ממשהו חדש - אני חושב שהמוקד הזה קצת מודחק בקרב החבר´ה. כולנו רגילים שאחרי חבריא ב´ נכנסים להדרכה. ברגע ש"הומצא" משהו חדש בדמות "גרעין" שחסרה לו דימוי ה"יוקרה" שבהדרכה, ולא ברור מה בדיוק הולכים לעשות בו וכו´, באופן טבעי לא רוצים כ"כ להיכנס אליו ולהשקיע בו. הרבה יותר קל ונוח הרי להיכנס למשהו מוכן שעובד על בסיס די קבוע וידוע על פני התחלת משהו חדש שדורש כוחות עצומים של דמיון והשקעה.
אני לא אומר שזה מה שהרתיע אותך, אני רק מציע כיוון שאומר מדוע החניכים לא רוצים להיכנס לגרעינים. המדריכות שלך אמרו שהכניסו אותך כי יש לך כוחות לזה. כנראה שהם צודקים, עובדה שהרגשת שאת לא תורמת מספיק בפרויקט, ולכן ניסית למצוא לך "תעסוקה מועילה" אחרת בדמות הדרכה בסניף פיתוח.
עצתי הסופית, ואני מדגיש עצתי, היא שתמשיכי בפרויקט הזה. סמכו עלייך שתבני את הפרויקט. חשבי על זה שאת מתחילה עכשיו מסורת של דבר שעוד כמה שנים ישאפו להיכנס אליו כחלק מההדרכה הרגילה. אם היום נראים לך הדברים משעממים ולא משיגים את המטרה, תשני! הרי בדיוק בשביל זה נכנסת! לבנות ולעצב את הפרויקט! את כבר לא חניכה. את המדריכה של ילדי הפרויקט הזה, וכמו שאמרתי, אם תעשו את זה אטרקטיבי ומושך – בסוף ישאפו להיכנס אליכם.
אם לאחר תקופת זמן משמעותית (לפחות חצי שנה) את רואה שחבל ולא הולך לך, את לא מתחברת לעניינים (אבל לא כי את לא מדריכה) תנסי להשתלב בסניף הפיתוח ההוא, או בכל דבר אחר. נראה שאת מאוד רוצה לתרום את שנות ההדרכה בצורה זו או אחרת. אבל שוב, תנסי לשכלל עד תום את הפרויקט הזה, כי לא במקרה בחרו אותך לבנות ולעצב אותו.
מקווה שעזרתי, ושיהיה המון בהצלחה!
נתי כבודי, צוות משיבים ישיבת הר עציון
nkvodi@walla.co.il

כתבות נוספות