הגבול בין כבוד עצמי לאי זלזול באחר

שלום יקרה.

העלית הרבה מאד נושאים ואנסה לענות עליהם אחד אחד. אני רוצה לציין שאת תמיד מוזמנת לפנות שוב, או כמובן אל מישהו אחר באם תרצי חוות דעת נוספת.

אני רוצה בראש ובראשונה להתייחס לנושא המקצוע שבחרת לך. הרבה פעמים צעירים המתלבטים מה ללמוד בוחרים מקצוע מהסיבות הלא נכונות- לחץ חברתי, יוקרה, תכונות שהם מייחסים לאיש במקצוע זה וכו´. את אומרת שאת מקווה שתגלי עניין במקצוע- ובכן גם אני מקווה כי זה מאוד עצוב להגיע לגיל 40 ולשלם על טעויות שעשית מהסיבות הלא נכונות בגיל 20. יש שם מסויים לאנשים שבחרו במקצוע עריכת הדין אך אני חושבת שהאדם עושה את התפקיד ולא הפוך. גם אם הסביבה שלך מצדיקה את השם שיצא לאנשים שנושאים במשרה זו- את לא חייבת להיות כזו. אני מאמינה שבכל מקום - גם ביהדות, גם במשפחה, גם בלימודים וגם במקצוע עליך להכניס את מי שאת. מקצוע הוא רק כותרת- ואת תבחרי מי ומה תיהי. ישנם מספיק עו"ד חמלנים, אדיבים וצנועים. אני בטוחה בכך. אבל סביבה גאוותנית ומתנשאת המושרשת כבר משלב הלימודים עשויה לקלקל גם את הטובים שבהם- כך שאני מאמינה שהדבר תלוי בך- איזו מין משפטנית את בוחרת להיות????? היי את ראש לאריות ולא זנב לשועלים. הכתיבי את בכוחך המיוחד את הדרך ואל תתני שישקיטו אותך. אני מאמינה שכל הבעיות שתיארת נובעות מהמקום הזה- היית בטוחה שמחת בדרכך- ונתת לאנשים כוח גדול- את היכולת להשפיע על מצב רוחך, על אישיותך ועל בחירותיך וזה מסוכן מאד. לא תמיד אנשים רוצים בטובתינו - אם בגלל קינאה, אם בגלל אי- אהבת אדם ואם בגלל שבניסיון לרומם את עצמם- הם מורידים אחרים- וזה גורם להם להרגיש טוב- וזו תכונת הזלזול והגאוותנות שדיברת עליה- שאדם לא מרים את עצמו בכוח תכונותיו ומעשיו הטובים אלא על ידי הורדת סביבתו- ואל לך להכנע לאנשים כאלה. מי הם בכלל שיאמרו לך מי את? מהן דעותיך? מה צריך או לא צריך להאמר? ידידים אמיתיים , ואני מדגישה אמיתיים, עמיתים טובים יקשיבו לדעתך עד הסוף, יתעניינו מדוע את מאמינה בדרך שאולי מנוגדת לשלהם וגם אם ישללו אותה יעשו זאת מנימוק הוגן- שיגרום לך לחשוב, לתהות, לגבש דיעה ולא להרגיש רע עם עצמך לאחר מכן.

אני מאמינה שמי שמכבד את עצמו מעורר כבוד כלפי עצמו גם בסביבתו. כלומר - את מתארת שפעם היה לך את הכוח לעמוד על דעותיך, להיות משתתפת פעילה בשיחה וכו´. עליך "להזכר כיצד עושים זאת" ולגרום לכך שיכבדו אותך. אינני חותרת חלילה לכבוד של גאווה- אלא לכבוד בסיסי שכל אדם חובה עליו לתת לזולתו. אם תאמיני בעצמך, תשדרי חיוניות, שמחת חיים וכבוד לזולת- אני מאמינה שתקבלי יחס זה חזרה.

אני חושבת שעליך לעשות בדק בית רציני עם עצמך לגבי מה השתנה והתרחש בחייך שגורם לך לחוש כפי שאת חשה.
את מתארת את זה ש"אנשים הטיחו בי"...
תראי, לכל אחד יש בחירה בחיים- מה הוא מקבל ומה הוא מסנן.
את בחרת להעלב מן הדברים ולהסגר. אולי נהפוך את האירועים שקרו לאירועים בונים ולא הורסים שגורמים לנו סבל? הן תריא מה קרה! האירועים הללו גרמו לך להתכווץ, להעלם, לבטל את מי שאת בכלל- במקום לקחת את מה שאמרו לך, לסנן מתוכו את הארס ולחשוב: למה אמרו לי את זה? זה נכון או לא? ואז ישנן 2 אפשרויות: אם זה נכון: לקבל את הביקורת ולנסות להשתפר. אם זה לא נכון, אבל לא נכון בכלל, כלומר אחרי חשבון נפש אמיתי הגעת למסקנה אמיתית שטעו, אחרי שבדקת באמת- אז שילכו! את מי זה מעניין אם מנסים לפגוע בך? התנתקי מאנשים שעושים לך רע. אדם תריך להיות בסביבה נעימה, תומכת, אוהדת , מקבלת. סביבה כזו שגם אם אנחנו טועים, אומרים שטויות, פוגעים- יסולח לנו.מי שלא מוכן לקבל את זה שאני טועה לפעמים- לא אוהב אותי באמת.
כמו שאת מספרת- את יודעת מה את שווה- את זוכרת איך זה להיות בגובה- והשאיפה היא לחזור לשם. אז איך עושים את זה?
1. לזכור שלימודים הם לימודים. הם ברי שינוי ומשפטים לא חייבים להיות עורך דין. יש המון המון עיסוקים ליועץ משפטי ותואר במשפטים נחשב היום בשוק למצרך חיוני וניתן להיות איתו עוד המון דברים. טוענת רבנית, מגשרת או עובדת בנק. לבחירתך.
2. לזכור לסנן מה שאומרים לנו: מה נאמר? מדוע נאמר והכי חשוב- מה אני יכולה לעשות עם זה? האם זה מצמיח אותי או מנביל אותי? את מה שמנביל אני שמה בצד. את מה שמגדיל- עושה אותי אדם טוב ויעיל יותר- אני לוקחת ומשפרת.
3. אני זוכרת שאני טובה ויכולה להגיע רחוק. שזה תלוי רק בי ואף אחד לא יעשה עבורי את העבודה הקשה- מקסימום יכולים או להפריע או להועיל לי- ואני זו שבוחרת את מי יעשה מה. לא לבלבל בין אוהב לאוייב.
4. סביבה תומכת ואוהבדת- אני מחפשת אנשי אמת סביבי שיעזרו לי לצמוח- אוהבים, ידידים, בני משפחה. סטודנטים אחרים שב"ראש שלי".
5. אני יודעת שאיך שאני מתייחסת לעצמי זה איך שיתייחסו אליי. אם אני חושבת שדעתי טובה ונכונה, אם אני מאמינה בעצמי אני גוררת כבוד מהסביבה. אני לא מפריזה בערכי כדי לא להגיע לידי מידת הגאווה ולזלזל באחרים שכן איני אוהבת שמתייחסים כך אליי. אני זוכרת להיות נחמדה ונעימה לסביבתי ומצפה באמת לקבל את היחס הזה חזרה- להיות מראה שמשקפת את התנהגותי.
6. ברור לי שחולשה זה משהו שמגיע מבפנים. אם אומר לעצמי שאני חלשה ומזולזלת יש מצב שזה יהפוך לאמת. אם אומר לעצמי שאני חזקה ומסוגלת, אף אחד לא יוכל לומר לי, גם בלי מילים, אחרת.
7. מי שגורם לי לחוש בשדה קרב- אני מזכירה לעצמי שאני לא לוחמת, שאני לא בצבא, ושלא טוב לי- והולכת מבחירה, בגו זקוף. לא נשארת אומללה בויכוח ומסיימת כמפסידה. אני לא נמצאת איפה שלא נעים לי להיות. וזה לא נורא מסובך לומר: "לא נעימה לי האוירה שנוצרה כאן. חבל שאי אפשר להתדיין בנועם. נדבר בהפסקה הבאה". תני גם את לאנשים חומר למחשבה.
8. אני לא עושה לאחרים את מה שלא נעים לי שעושים לי- אהי לא מדברת בבוטות ולא מעליבה ומזלזלת כי אני טובה יותר מהם ולא זקוקוה ל"נשק" הזה כדי להיות טובה יותר. אני טובה יותר בעצם זה שאני נעימת הליכות- הנה דבר שמעורר הערכה סביבתית: אדם שאיננו מתלהם.כך את כן תסתדרי הכי טוב בחיים. מי שצועק- אין זה מעיד שהוא צודק. במך הזמן תגלי שמאחורי גבו אומרים שהוא החלש. אבל את כן מוכרחה לעמוד על שלך- בדרך ארץ כמו ההצעה מקודם: לא להיות איפה שלא טוב לך, ולא לתת למישהו להשפיל אותך- אבל להיפך, להראות לו שאת אחרת, יותר טובה ממנו ע"י שימוש בנשק אחר משלו: נועם. אז מה אם הוא מתבטא היטב? את חושבת שאם מישהו מעליב ומדבר לא יפה , הוא פוגע רק בך? ודאי יש עוד אנשים שנפגעים ממנו. את פשוט טובה יותר.
את צריכה לבחור להסתובב לא עם ה"מקובלים והמגניבים" סופם החברתי- מוות. את צריכה להסתובב עם מי שמתאים לך, שעושה לך טווב וגורם לך להרגיש הכי "את". וכך תגיעי לגבול הנכון בין שמירה על כבודך להצנע לכת- ע"י בחירה בסביבה נכונה שמפיעה עליך נכון.
9. לדמיין דברים טובים ובריאים. כשאת מדברת עם אדם לדמיין שהוא מקשיב לך, וחושב על דבריך. לדמיין שהוא מתעניין במה שאת אומרת- זה נקרא "אפקט פיגמליון"- כשאת חושבת מחשבות טובות הן מובילות אותך לרוח חיובית, שגורמת לך להתנהג יותר בביטחון ובנועם - שמוביל אותך אכםן להתנהג כך ולהתקבל כאחת כזו ע"י הסביבה. האפקט ההפוך הוא לדמיין שהאדם אינו מעריך את דעתך או לועג לה- מה שמוביל חוסר ביטחון עצמי אצלך שגורם לך לגמגם ולא לשים לב למה שאת אומרת- ואולי אכן לומר דברים לא מתאימים- מה שגורם לו להבין שאת אכן אחת כזו- אז מה את בוחרת להיות?
10. ביקשת מאד את הסתכלות היהדות: ובזה דווקא אקצר ואומר: דרך ארץ קדמה לתורה. התורה אומרת בפירוש שעדיף שתהא בור ועם הארץ העיקר שתהיה בעל דרך ארץ. ועוד התורה אומרת: הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו- יש דברים שלא צריך לרצות אותם. אם לא תיהי מעוניינת בכבודם של אנשים וזה לא יעסיק אותך- משם יצמח הכבוד שלהם אליך- מענוונותך.
ועוד אומרת התורה: שתיקה- לחכמים. כלומר לרוב מי ששותק נתפס כשליו יותר, חכם יותר, כבד ראש יותר . עדיף לשתוק מאשר לומר שטויות או להתלהם. להיפך מאשר מה שאת חושבת- שאם את לא מדברת את נתפסת כחלשה. לא על כל דבר יש לנו דיעה ועדיף כך. מה שאנחנו לא יודעים עליו- עדיף שנשתוק ולא נביך את עצמנו.
וזה עדיף על כל דיבור שלנו.

לכ שאלה נוספת אשמח אם תפני אליי-
שלומציון
shlomtsionk@yahoo.com
רק טוב.