שאלה
שלום לכבוד הרב,
לאחרונה אני חש בילבול מול המושג 'אלוקים'.
מצד אחד הרמב"ם מורה לנו כי 'אין לו דמות הגוף ואינו גוף', וכל האנשה שיש בתנ"ך היא מבחינת - דיברה התורה בלשון בני אדם. מצד שני התרגלנו להתייחס לאלוקים כאיזו דמות אב שמשגיח עלינו ואנו מדברים עימו, מבקשים ממנו דברים שונים ורואים אותו באופן כללי כישות.
כשאני מתפלל אני שואל את עצמי למי בעצם אני מתפלל, ולא כל כך מבין.
אני מבין שהשאלה הזו לא פשוטה, לכן אודה לכבוד הרב אם יוכל גם להפנות אותי לספרים שונים בעניין.
תודה רבה!
תשובה
באמת קשה לנו להבין בשכל אנושי דברים שהם מחוץ לתחום ההשגה שלנו.
הרמב"ם כבר אמר "אילו ידעתיו - הייתיו".
יש ספרים שמסבירים את הדברים אבל השאלה לעולם תישאר פתוחה, והתשובה היא שאנחנו פונים אל מי שאמר והיה העולם, הוציא אותנו ממצרים והתגלה אלינו במעמד הר סיני ואח"כ אל מאות אלפי הנביאים שהיו בזמן בית ראשון,
כרגע אנחנו באמת ב"הסתר פנים אבל בע"ה כשתחזור הנבואה, נזכה מחדש להתגלות ברנמה כזו שהמציאות של שכינה ונוכחות ד' בעולם יהיו לנו ברורות!