שאלה
הרב אליעזר אלטשולר שלום,
לפני יותר מחצי שנה יצאתי עם בחור למשך שלושה חודשים. אחרי כחודשיים שיצאנו שמנו לב לכך שעוד אין ביננו רגש האחד לשניה והאחת לשני ואחרי התלבטויות רבות (כולל עצת רבנים שאמרו שכדאי להשאר יחד) החלטנו ביחד אך הוא היוזם שכדאי להפרד. במשך כל התק' של אחרי הפרידה הרגשתי שעשינו את המעשה הנכון- הלא אם אין רגש אז כנראה שזה לא הזיווג.בזמן האחרון חלמתי על הבחור חלום שבט אנו חושבים לחזור ולאט לאט אני מתחילה להזכר בכל השלושה חודשים שהיינו יחד. הייתי מאוד רוצה לנסות לצאת שוב (אנחנו מאוד מתאימים- גם לדעתו, מה ש"תקע" את התהליך היה חוסר רגש) האם יש טעם לנסות שוב? אם כן, איך עושים את זה? מה היא הדרך הנכונה? אם לא, מה יעזור לי להפסיק לחשוב על מה אני מפסידה?
מקווה שמכתבי היה מובן.
כל הישועות!
רונית אהרן.
תשובה
הבעיה מאד מוכרת .
נכון שחשוב שיהיה איזשהו רגש בסיסי, אבל הבעיה היא שבד"כ מחפשים רגש והתלהבות, שאצל חלק מתגלה מהר מאד, ואילו, אצל רוב הזוגות הוא מתפתח עם הזמן, וביותר רק כאשר כבר בונים "על אמת" את הבית.
שלשת החדשים הם היו כנראה מושקעים בבחינה הדדית שלכם, האחד את השני, ולכן לא השארתם מקום לרגש להתפתח. רק כאשר תפסיקו לבחון, שכלית את ההתאמה, ותתחילו , אחרי שתחליטו , לבנות את הזוגיות, הרגש יתפוש את מקומו, וזה מה שקרה במידה מסויימת בחודשיים האחרונים.
שוב, אינני מתכוין שניתן להחליט ללא שום רגש, בודאי שלא, צריך להיות רצון משותף, ורגש הדדי שהם המניעים של כח הבניה, והיכולת להתגבר גם על קשיים, אבל לא לכולם קל לפתח גם את הבחינה השכלית וגם את הצד הרגשי באותו זמן, וכנראה שאתם מאלה.
אולי אם תיפגשו שוב, תצליחו להשקיע פחות בבחינות, ויותר בשיתוף וחוויה , ותגלו שמהר מאד, הרגש מתפתח גם הוא.
בהצלחה,