שאלה
לכבוד הרב
לא זכיתי עוד להבין את טיבה של הכשרות הרגילה של הרבנות בבשר.
ידוע שבציבור החרדי רואים את הכשרות הרגילה של הרבנות כמוקצה וכדבר שאינו כשר כלל וכל חרדי שמהדר במצוות לא יאכל כשרות רגילה כלל ואם בטעות התבשל לו בקדירה אפילו בשר עוף כשר רגיל הוא יכשיר את הכלי ולא יאכל מהכלי אפילו אם עברו 24 שעות.
ושאלתי 2 מומחים לכשרות המזון על רמת הכשרות הרגילה ואחד אמר לי שרבנות זה לא כשר בכלל ואחד אמר לי שתלוי מי השואל והוא מתיר לאכול כשרות רגילה רק ל``חילונים`` אבל לדתיים הוא מורה שלא לסמוך על הכשרות הרגילה שהוא נותן בעירו.
מדוע זה כך? הרי נפסק להלכה בשו``ע ש``עד אחד נאמן באיסורים`` ולגבי שחיטה נאמר שאפילו מומר לתיאבון לעבירות מסויימות מותר לאכול משחיטתו לכתחילה, ואפילו אדם שאוכל נבלות לתיאבון לפי הפוסקים שאני מכיר מותר לו לשחוט לכתחילה אם בודקים לו את הסכין. טעם הדבר שאדם ``לא שביק היתרא ואכיל איסורא`` כמו שמבואר בתחילת הגמרא בחולין (דומני דף ד).
ולכן לא מובן מה הבעיה לאדם ירא שמים לסמוך על הכשר רגיל של רבנות בעופות לדוגמא.
האם שורש הבעייה היא שחושדים בשוחטים של הרבנות שיכשילו את הרבים? והרי בודאי הרבנות מקבלת רק שוחטים מוסמכים ושומרי תורה ומצוות וגם אם הם לא בעלי זקן ומגבעת הרי אמרנו שאפילו עבריין לתיאבון באיסורים דאורייתא ``לא שביק היתרא ואכיל איסורא``! במה הבד``צ יותר טוב?
סיכום השאלה:
1.מה שורש הבעייה בכשרות רגילה של רבנות בבשר והאם להלכה היא כשרה או לא.
2.האם ראוי לאדם ירא שמים שמהדר במצוות לאכול בשר עוף בהכשר רגיל של רבנות? מדוע לא?
תשובה
שלום רב לשואל היקר.
השאלה שלך שאלה טובה וחשובה מאוד.
בדרך כלל הבעיה ברבנות רגילה היא לא חשש של זיופים, אלא בעיה אחרת (שאפרט בהמשך), ולכן לא שייך לדון בנאמנות כי המשגיח אכן נאמן. ה´בעיה´ היא שכיוון שהרבנות נותנת כשרות עבור כל עם ישראל, סומכים על קולות מסוימות ומצרפים ספק לספק על מנת להגיע לתוצאה שהעוף יהיה כשר. כידוע, אם מחמירים הרבה בכשרות הרי שמחירי הבשר מתייקרים מאוד ואולי יש אנשים שלא יקנו בשר כשר, במיוחד כשיש כעת בעוונותינו בשר שאיננו כשר. לכן הרבנות עושה כשרות עממית שהיא קרובה להיות מינימלית כדי להציל את הציבור.
אפשר לומר שההכשר ברבנות 'רגילה' הוא הרבה פעמים המינימום האפשרי. לכן, למרות שאפשר להתיר את הבשר מעיקר הדין, הרי שיש ענין להדר בכך. אפשר לדמות זאת לכמה רמות של תוי תקן בטיחותיות. ברגע שיש תו תקן מסוים הרי זה בטיחותי, ואף על פי כן יש גם רמות גבוהות יותר.
לכן התשובה לשאלה הראשונה היא - ודאי שכשר, אך התשובה לשאלה השניה היא שראוי לא לסמוך על כל רבנות אלא לברר תחילה את הדברים. יש הבדל בין הרבנויות. למשל, רבנות צפת, או טבריה, או חדרה נחשבות רבנויות טובות מאוד, ואפילו בכשרות הרגילה שלהם, ולעומת זאת יש מקומות שפחות כדאי לסמוך לכתחילה על הכשרות שלהם. יש גוף שנקרא ´כושרות´ שהוא כל הזמן בודק וממליץ מה אפשר לאכול הכי לכתחילה והייתי מציע לך ליצור קשר איתם להרחבה בנושא.
אני מקווה שתשובתי סייעה לך,
ליעד.
תשובה נוספת בעניין:
ההבדל בין רבנות רגילה לבד"צ:
https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=76456