שאלה
שלום כבוד הרב,
הנני בחורה בת 25, ומזה כחודשיים יוצאת עם בחור דתי בן 27.
הבחור מאוד מוצא חן בעיניי, גם במידותיו, אופיו, חכמתו ואפילו גם מבחינה חיצונית. אף הוא אמר לי שאני מאוד מוצאת חן בעיניו מכל הבחינות.
לפני כחודש הוא אמר לי שהוא מעוניין לחלוק עמי דבר מה. הוא סיפר לי, שבעבר הוא יצא עם בחורה שבסופו של דבר לא התאימה לו כלל, והייתה ההפך הגמור ממה שהוא חיפש, אבל איתה הוא "הרגיש פרפרים". ואילו איתי, מצב דברים בו הוא מצפה להרגיש פרפרים הרבה יותר אינטנסיביים לכאורה, (הוא טוען שאני בחורה הכי יפה שהוא יצא איתה, הכי חכמה, הכי והכי).. הוא לא מרגיש בהם כלל... ואיננו יודע אם הוא אוהב אותי אם לאו.
אציין, כי בפגישות הראשונות שלנו, הוא סיפר שעד לאחרונה הוא לא חיפש מערכת יחסים ברצינות (כלומר, מיד חשב האם זו תהיה מתאימה לרעייתי) ואילו עכשיו זה מה שהוא מחפש.
בקיצור, אמרתי לו שאינני יודעת למה הוא לא מרגיש פרפרים.. ושאני חושבת שאין קשר בין אהבה לבין פרפרים.
הוא אמר שהוא מרגיש אליי רגשות חזקים (לא יודע להגדירם), דואג לי מאוד, מתרגש לראות אותי, מתגעגע אליי, אוהב לתת ולהעניק לי וכן לקבל ממני, נהנה איתי, צוחק איתי... אבל - אין פרפרים.
אני מנסה להבין, כבוד הרב, מה אני אמורה לעשות בעניין שכזה?
גם אני אינני חשה פרפרים ועליי להודות שחשתי בהרגשה שכזאת (נראה לי) רק בפעמים הראשונות ממש בהן יצאתי לדייט עם בחור (ולא בגלל הבחור, אלא בגלל הדייט... ככל הנראה)..
לשכנע אותו שזה אינו מדד לאהבה? (או שמא, זה כן מדד?) אם לא, מהו המדד? איך הוא יידע אם הוא אוהב אותי?
מצד שני, אני מפחדת. אם נניח אתחתן איתו ופתאום תגיע בחורה שתעשה לו פרפרים... הוא יעזוב אותי בשבילה? הוא יחשוב שזו אהבה?
או שפשוט עליי לסיים את הקשר הזה, לפני שאפגע יותר... גם כך, לשמוע מבחור שהכל אצלי כל כך טוב עד כדי כך שהוא היה מצפה להרגיש משהו, אבל אני לא מצליחה לגרום לו לפרפרים - זה כל כך פוגע... איך בכלל אני אמורה לגרום לו לפרפרים.......
תשובה
בסד
שלום רב
ענין הפרפרים הוא ענין שולי ולא לענין כי פרפרים אולי מרגשים הצערים אבל הבחורים הבוגרים הראליים,לא מתחתנים בגלל פר פרים..
אולי פתנו את השאלה לגורם שלישי המקובל על שניכם,כמו רב או יועצת נשואים או חברים טובים המבנים בפרפרים..
ואולי פשוט אין בו את האומץ להחליט ברגע זה ..אז הוא מדמין על פרפרים ביום אביב...
אין לך ממה להפגע ,הבחור פשוט מפחד..נסי לתת לו את האומץ ,נסי לשאול אותו איך את אמורה להרגיש עם אמירות מעין אלו..??נסי להעביר לא את התחושה שלך אני מניח כי הוא יעמוד מיד על טעותו בענין ,אני מאמין כי כבר בפגישה הבאה הוא יתקן..כי הרי הוא בחור חכם .אבל רק לא ידע להגדיר לעצמו את תחושותיו ..
בברכה