שאלה
ב"ה
אני נער מבית דתי ואני לומד בבית ספר חילוני עם זאת אני יודע את סיפורי המקרא ולכן יש לי בעיה קטנה.
היום היה לנו דיון בבית הספר על המצרים במקרא המורה אמר שיש חוסר מידע במקרא שכן המצרים לא הוזכרו אף פעם בתנ"ך לאחר יציאת מצרים, למרות שההסטוריה קובעת שהמצרים היו מעצמה בין לאומית באותה התקופה ואף היו גילויים שמצאו נוכחות מצרית בא"י מהמאה ה13לפני הספירה(תקופת ההתנחלות)ועד המאה ה8 (סוף בית ראשון).
אשמח אם תענה לי מה הסיבה לכך שגורם פוליטי כל כך משמעותי במרחב שאף לעיתים שלט על א"י לא מוזכר כלל.
האם הוא מוזכר ברמז? מה הסיבה האמונתית לכך? האם המצרים הוזכרו בעניין זה במקורות אחרים?(גמרא תוספתא משנה תלמודים סיפורי חזל)
בתודה ה' יאיר דרכך
יותם
תשובה
שלום וברכה,
השאלה ששאלת היא שאלה מאוד טובה, ולכן גם התשובה אינה כה פשוטה. לצורך כך יש לערוך דיון כללי לגבי מה נכתב בתנ"ך, ויש לבחון ספציפית את היחס למצרים בתקופה זו. אני אנסה להציג גישה עקרונית לשאלה זו בתחילת הדברים ולאחר מכן להתייחס לשאלת היחס למצרים בימי בית ראשון.
דבר ראשון שיש לזכור- התנ"ך הוא איננו ספר היסטוריה. התנ"ך נכתב מתוך נקודת מבט נבואית, והוא איננו מתייחס לכל האירועים ההיסטוריים שאירעו באותו דור. איננו יודעים מה אירע לבני ישראל במשך 38 שנים במדבר, והסיפורים שאנו יודעים על מרבית ימי השופטים הם מועטים מאד. מה שנכתב בתנ"ך הם רק סיפורים או ציווים שיש להם חשיבות לדורות, ולא על מנת לספר את דברי ימי המלכים. העובדה שהתנ"ך איננו ספר היסטוריה אינה אומרת שהוא אינו נכון היסטורית. ההיפך הוא הנכון- וודאי שהתנ"ך נכון היסטורית, ואם ישנה בעיה בתחום זה אנו חייבים לנסות ולפתור זאת. אנו ננסה לבחון אם התקופות אכן מקבילות, אם יש וודאות היסטורית או ארכיאולוגית, כאשר נקודת המוצא היא שלא קיימות סתירות. הרב יהודה אליצור עסק בנושאים אלו (הוא פירש חלק מספרי דעת מקרא), ודרכו היא לפרש את התנ"ך לאור הממצאים בשטח והכרת התקופה. ניתן לראות את דבריו בספר מאמרים שיצא אחר מותו שנקרא ´ישראל והמקרא´. הרב אליצור מציג את עמדתו לגבי היחס בין הראייה הנבואית וההסתכלות ההיסטורית במאמר הראשון בספר, ובמאמר ´תפיסת ההיסטוריה במקרא´ (-מומלץ לראות).
המשמעות שהתנ"ך איננו ספר היסטוריה היא בכך שאנו לא צריכים לחפש את כל התרחשויות ההיסטוריות בספרים. גם תקופות שהתנ"ך מספר עליהם, הוא אינו מדבר על כל האירועים שהיו באיזור. באמצע ספר שופטים אנו נתקלים פתאום עם אויב חדש בדמות הפלשתים, והתנ"ך איננו טורח לספר לנו איפה הם היו קודם. אנו יודעים ממקורות רבים שבתקופה זו הייתה פלישה גדולה מאיי הים לאזורים אלו, וכך הגיע האויב החדש (ראה בהקדמה לדעת מקרא ספר שופטים). במקרים אחרים המידע ההיסטורי יכול להסביר לנו תמיהות וקושיות בפסוקים עצמם. בספר מלכים מתוארים עומרי ואחאב כמלכים חזקים, וחז"ל יודעים לספר לנו שאחאב הוא מארבעה מלכים ששלטו בעולם. לעומת זאת, במלחמה עם בן הדד בפרק כ´ מצליח אחאב להוציא למערכה שבעת אלפים חיילים בלבד. הייתכן? האנאלים האשוריים מספרים לנו על מערכת קרקר בין ברית מדינות הדרום, שבראשה עמד אחאב מלך ישראל עם אלפיים מרכבות, נגד שלמנאסר השלישי מלך אשור. אחאב הוכה באותה מלחמה, וזהו הסבר לשאלה מדוע הפך צבאו לצבא כה קטן וחלש (ראה גם אטלס דעת מקרא ואטלס כרטא).
{לאחרונה היו מספר פולמוסים בעניין ההיסטוריה והתנ"ך בעיקר בנוגע לספרי התורה. אם אתה מתעניין בנושא זה ניתן לראות בכתב עת ´על אתר´ כרך ז שעוסק בנושא זה}
אני מבין שאתה בקיא בנוגע לתעודות על המצרים בימי הבית הראשון, אך ידיעתי בנושא אינה גדולה. אנו מוצאים שמצרים עשו ברית שלום עם שלמה, וזה על ידי העובדה הפשוטה ששלמה נשא לאשה את בת פרעה. נישואים בין מלאכים היו כעין ברית שלום בין המדינות, ומבחינה נוספת ערובה לכך שהמדינות לא יפתחו במלחמה (מפני שהאשה הייתה כעין בת ערובה אצל המלך). אנו מוצאים אז שגם ישראל וגם מצרים היו אימפריות חזקות.
במלכים א פרק יא מסופר על פלישת שישק מלך מצרים לארץ ישראל ודבר זה מופיע בהקבלה בכתובת מצרית שחרותה בקיר של מקדש אמון בכנרך. אתה יכול למצוא השוואה בין מה שמופיע בתנ"ך לתעודות החיצוניות במאמר של פרופ´ יהודה אליצור בספרו ישראל והמקרא (פלישת שישק במקרא- היסטוריוגרפיה נבואית מול מציאות, עמודים 152- 156).
אנו יודעים על פלישת פרעה נכה בסוף ימי בית ראשון והריגת יאשיה המלך על ידו במגידו. איני זוכר אם ישנם אזכורים נוספים למצרים, אך וודאי שאין התעלמות מוחלטת בעניין.
אני מקווה שהתשובה עזרה לך ופתחה לך נקודת מבט נוספת בעניין. אם נותרו שאלות נוספות פרטיות או עקרוניות בנושא אתה מוזמן בשמחה לפנות שוב.
רק טוב,
אוהד.
ohad_fix@hotmail.com