שאלה
נשאלתי על ידי בחורה אתאיסטית את השאלה הבאה:
אם ה' אוהב את ברואיו, מדוע הוא הטביע את המצרים בים? לא היתה דרך פשוטה יותר לגאול את ישראל?
אני עניתי לה שה' עושה הכל לטובה בדרכו שלו, ורק הוא יודע מה הכי טוב לעולם. ובכל זאת- השאלה שלה הזכירה לי שאלה שהציקה לי זמן רב. השאלה שלי היא לא בדיוק אמונית, מכיוון שבסופו של דבר המסקנה שנובעת ממנה היא שיש להאמין בה' ולקיים מצוות.
ובכל זאת-
למה אני צריכה להודות לקב"ה כל חיי, אם הוא זה שבחר ליצור אותי? הרי, אם לא הייתי נוצרת, לא היה לי רע- כי לא הייתי קיימת. אבל עכשיו משנוצרתי אני מחוייבת ללכת בדרכי ה' ולהודות לו. אך למה שאודה לו?? הוא יצר אותי! הוא כביכול מחוייב לחיות אותי, לא? למה שאודה לו על שניצלתי מדבר רע, לע"נ- הרי הוא גרם לי להכנס למצב הזה בכך שברא אותי...
בסופו של דבר, כפי שכתבתי, אני נוצרתי ואני קיימת בעולם, ומאמינה בה' ולכן חייבת בשמירת מצוות. (עלי להדגיש כי יש בי אמונה חזקה ואני שומרת מצוות ב"ה)
אני מצטערת על השאלה הנוקבת שלי. היא מטרידה אותי כבר כמה זמן וטרם קיבלתי עליה תשובה. אני אשמח מאד אם אוכל לקבל תשובה או מקורות בהם אמצא תשובה לשאלתי.
תודה רבה וחודש טוב!!
תשובה
אכן נוח לו לאדם שלא נברא משנברא, ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו.
הקב"ה יצר אותנו , ושם אותנו , זמנית , בעולם הזה, שבו אנחנו מרגישים לפעמים כאילו זה רע. כמובן שבד"כ אנחנו דוקא מרגישים טוב פה ובהחלט רוצים להודות לו.
המחוייבות שלנו כלפי הקב"ה היא מעצם העובדה שהוא יצר את העולם שאנחנו חלק ממנו, עוד הרבה לפני השאלה של טוב או רע לנו.
מה מטרת היצירה הזו, איך העולם מתקדם ונבנה ע"י בני האדם שחיים בעולם הזה, ועושים פה את כל מה שעושים, זו שאלה שבאמת אין לנו תשובה פשוטה לה, ובע"ה כשנגיע לעולם האמת נראה את הדברים מ"בחוץ" ונבין יותר.
כמובן שיש ספרים שניסו להתמודד עם השאלה, ולתת הסברים שטובים לשכל האנושי, כמו הרמח"ל ב"דרך ד'" ובספרים נוספים, אבל אינני יודע מה מתאים לך כרגע לקוא, כך שאיניי יודע להמליץ.