דתי וחלוניה-יש סיכוי?

שלום וברכה

ראשית,אשריך שאתה משתדל לקרב את ליבם של ישראל לאביהם שבשמים.
לעצם השאלה:נקודת המוצא שלך לא נכונה בהכרח,שתי גישות קיימות בעניין קירוב רחוקים לבחור בגילך.
הגישה הראשונה גורסת שעל האדם למלא עצמו ככוס גדושה ורק לאחר מכן,לאחר שמילא עצמו,להתחיל להשפיע מכח לימודו.
הגישה השנייה גורסת שכל אדם יקרב כפי כוחו,אתה ברמה א',אז עזור לאנשים כפי דרגתך,אתה ברמה ב' אז עזור לאנשים ברמה ב',הכל לפי דרגתך בתורה ויכולתך.
אני אישית סבור שהדרך השנייה מתאימה יותר לדורנו.

אך כפי שהצגת את השאלה,ישנו מרכיב נוסף,העובדה שהרצון לקרב רחוקים,לא ידרדר אותך.
הגמרא כידוע נותנת לנו הדרכה חשובה בגדרי צניעות והיא "אין אפוטרופוס לעריות",מאחר ומדובר בבחורה,ראוי שמי שתעסוק בקירובהלתורה ומצוות תהיה בחורה,גם לטובתך האישית,כי הקשר על אף הרצון
הטוב,עלול להיות מדרון חלקלק,וסופך מי ישורונו.
וגם לטובת הבחורה,שעל מנת לקרבה באמת ,ראוי שתעשה זאת על דרך הטהרה והצניעות של בנות ישראל. מה גם שכמו שציינת הבחורה חשה רגשות כלפיך. היות והבחורה שואפת להתקרב לתורה,אתה מוזמן להפנות אותה לאחד
הארגונים העוסקים בתחום,אשמח להפנות אותך למרכזים כאלה.
איתמר, צוות ישיבת הר עציון
ITAMARMARI@GMAIL.COM