שאלה
שלום כבוד הרב,
שאלתי מאוד מורכבת וארוכה, כשאני מסתכל מסביבי בארץ אני רואה שני קבוצות של אנשים שמחשיבים את עצמם כיהודים שומרי תורה ומצוות
קבוצת "החרדים"
וקבוצת" הדתיים לאומיים"
אני כאדם מאמין ביהדות רוצה ללכת בדרך הכי נכונה שיש ולא שיהיה לי תפיסת חיים כלשהיא רק בגלל שנולדתי וחונכתי בדרך מסוימת,אני רוצה למלות את רצון הבורא ולנסות זאת בכל כוחי ובגלל זה אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות
לפי מה שאני מבין מהתורה, ה' רוצה שנילך בדרכיו הכתובים בתורה וללכת בדרכי חכמים, עכשיו הדברים לא כל כך פשוטים הרי יש מחלוקות בין אלפי רבנים בנושאים שונים ומשונים, אז לפי מה שהבנתי צריך כל אדם לעשות לו רב שיורה לו את הדרך,
אז למה הדתיים הלאומיים(לא כולם) מאשימים את החרדים בכל מיני נושאים כמו צבא וכשרות וצניעות ועוד וגורמים לשנאת חינם הרי אמרנו שכל אחד ילך לפי רבו ועם רבני הציבור החרדי אומרים לא ללכת לצבא וכן הלאה מה אנו באים עליהם בטענות ואומרים להם שהם טועים בדרכם והולכים נגד התורה (אני גר ביישוב דתי ולפי מה שאני רואה מסביב בציבור שלנו יש שנאה גדולה מאוד כלפי החרדים)הרי נושא הצבא לא כל כך פשוט כי רואים בתורה ששבט לוי לא הלך לצבא והרמב"ם אומר שמי שיושב ולומד זה יותר טוב מצבא כי הרי עם ישרל צריך זכויות ולא רובים (ישלנו אויבים בגלל שאנו לא הולכים בדרכי ה')וברור שאי אפשר לסמוך על הנס וצריך צבא אבל זה ניראה די ברור שמי שיושב ולומד ונותן זכויות לעם ישראל זה יותר טוב מאשר שהוא יהיה חייל וגם ברור שמי שלא יכול לשבת וללמוד כל היום צריך ללכת לצבא, אבל האמת ת זה עדיין לא כל כך פשוט אפשר עוד להגיד למה שאלך לצבא של שמאלנים שלא הולכים בדרכי התורה וכו....( שמעתי ששגם הרב קוק אבי הציונות אמר שמי שיושב ולומד תורה יותר גובה מהחיילים בשורה הראשונה) הענין הוא שכל הנושאים האלו לא כל כך פשוטים ולכל רבן ואדם יש שכל והוא מבין דברים בצורה שונה.
כל אחד במקרים כאלו של מחלוקות לא פשוטות צריך ללכת לפי האמת שלו וזהו ולא תמיד לחשוב שהצד שלך הוא הצודק, וצריך כל אחד להיסתכל בטוב שבצד השני ולא ברע כי כמו שיש אנשים בציבור הדתי לאומי שטוענים כל מיני דברים רעים נגד הציבור החרדי, גם הציבור הרדי יכולים לטעון טענות יותר חמורות כלפי הציבור הדתי לאומי, שבציבור הדתי לומי זה חפיף והשולחן ערוך זה גם קצת חפיף אצלם יש להם מח
תשובה
שלום
בודאי שאיני מסכים עם כל דבריך ואם המסר המרכזי בדבריך , שאומר, שאם אדם עשה לו רב זה פוטר אותו מכל אחריות למעשיו, הרי גם אדם שעשה על פי רב חטא, יענש על כך, אמנם בשוגג, אך העונש קיים.
לכן איני יכול לקבל את טענתך שבשל שהרבנים החרדים פוסקים (מעולם לא ראינו תשובה מגדולי הדור מנומקת בנימוקים הלכתיים מראשונים ואחרונים, לכן קשה לראות בכך פסיקה אלא הדרכה תורנית שאין לה טיפת גיבוי בהלכות לא תעמוד על דם רעיך) בעניין זה לאיסור.
לעצם הטענות, הרמב"ם אינו מדבר על בני ישיבות רגילים, אלא על אנשים שמשרתים את ה' בבית המקדש, ואין מדובר שם על פיקוח נפש, שיש סכנה לחורבן, אלא עוסק בעניין ביטחון בה' בצד הכלכלי שה' יזמן למי שבוטח בו ופורק מעליו עול החשבונות הגדולים, פרנסה.
אין כל היתר בדרי הרמב"ם מהשתמטות משרות צבאי וזה במצבים מסויימים לא תעמוד על דם רעיך כפשוטו, לכן יש טעם בהוכח תוכיח את עמיתך, לקרוא לציבור החרדי שוב ושוב שישנה את דרכו בעניין זה ולא יהיה כבני גד וראובן.
ברכה והצלחה