די דחוף

שאלה

לרב שלום,

ממש ממש כואב לי המצב שנוצר אצלי מבחינה רוחנית ,התחלתי לעבוד בתור מחנכת של 33 בנים והעבודה סוחטת ממני כוחות מרובים ,במהלך העבודה אני מוצאת את עצמי כועסת המון על תלמידי ,פעמים בפומבי פעמים באופן אישי, ומידת הכעס אצלי התעוררה שוב לחיים אחרי ששנה שלמה ניסתי לעבוד עליה והצלחתי אבל עם כניסתי לעבודת ההוראה מידת הכעס חזרה לחיים בגדול ומאוד עצוב לי על כך ,אני ממש אובדת עצות, מה עלי לעשות? אני יודעת כי מי שכועס כאילו עובד עבודה זרה ואני לא רוצה כי זה יקרה לי ,אני טיפוס בד"כ שלו ורגוע אבל עבודת ההוראה הופכת אותי לבנ-אדם אחר לגמרי ,כעסני,חסר סבלנות וכו'.

ומבחינת תפילות יש ירידה רוחנית ממש משמעותית הריכוז בתפילה -על הפנים. אני לא מתכוונת בתפילה אני מיואשת מעצמי מכיוון שהתרחקתי מהדת ותפילה אינה תפילה. ו גם יכול להיות שמה שאספר יחשב לפגיעה בכבוד תלמידי פעמים קורה כי הכיתה מגיעה למצב של חוסר שליטה ואז אני ממש מציינת בקול רם את הילדים שמפריעים כי יפסיקו אך זה לא פותר לי את הבעיות ואני לא יודעת אם מותר לעשות זאת?

מדוע המצב הוא כזה אני זועקת בבקשה ה' תעזור לי אני רוצה להתחזק ולהתקדם ולא חלילה ההפך ,הרב בבקשה תעזור לי במתן עצה מה לעשות כדי לא לכעוס ומה לעשות כדי להתפלל בכוונה ומה לעשות כדי לשמור על המידות שלי כי עבדתי על מידותיי ועם כניסתי להוראה הכול ירד לטמיון, אני מרגישה כי כשאני מדברת עם הורים הם משפילים לפעמים את ילדם בפני ואני חושבת שזה לשון הרע אומנם אולי זה יקרא לתועלת אבל ממש צורם לי לשמוע רע על התלמידים ואני מנסה להראות להורים את הילדים אולי באופן חיובי וגם לפעמים יוצא לי לספר דברים רעים על ילדם האם מותר? דבר נוסף אם אני מדברת עם אמא של אחת התלמידים והיא מספרת לי תוך כדי שיחה על מורים אחרים שלא מסתדרים עם בנה מבחינת משמעת ומציינת את אותם המורים האם זה רכילות? או שאותה אם מספרת לי על התלמיד שלי ותוך כדי מוסיפה לספר על אחיו שהוא איננו תלמיד שלי דברים לא טובים האם מותר?הרב עם כניסתי להוראה הנושא של שמירת הלשון ירד קצת לטמיון וכואב לי אני רוצה שוב פעם לחזור ולהיות חזקה אבל כאילו הכול יתפוצץ ואני מיואשת מה שהיצר הרע מנסה לעשות ודרך אגב הוא כן מצליח,אולי כדאי שאעזוב את ההוראה כי אני מרגישה כי שכמה שאני משקיעה התמורה מצד התלמידים שואפת לאפס ואפילו פחות. הם עושים לי

תשובה