שאלה
שלום רב כבוד הרב,
שוב כל שנה חוזרים לנקודה שבה אני צריך לדעת מה מותר ומה אסור לגבי ימי בין המיצרים שמתקופה שמצום שבעה עשרה בתמוז לתשעה באב, מה מותר מצום עשרה תמוז ועד לתחילת חודש אב?:
האם מותר לקנות בגדים חדשים/נעלים חדשות/נעלי עור ספורט וכדומה?
האם מותר לאשכנזים להתקלח במים פושרים/קרים?
האם מותר ללבוש בגדים מכובסים ולכבס ולגהץ משבעה עשרה בתמוז עד חודש אב?
כמו כן שאלה כללית בתשעת הימים:
האם מותר להתגלח לצורך נקיון הגוף ולא לצורך תענוג?? במים קרים/פושרים כמובן!!
ומה הבדל בין מנהגים אשכנזים למנהגים ספרדים(מרוקו, אלג'יר וכו').
למשל אני אשכנזי לפי האבא שלי ואמא שלי ספרדיה, האם צריך להיות הבדל בין מנהיגה של מסורת משפחתה לבין מנהיגיו של הבן שהולך לפי האבא??
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום
מנהגי הבית הולכים אחרי האב ולכן אתה צריך לנהוג כמנהג עולי אשכנז. ללימוד כל ההלכות באופן מרוכז תוכל לעיין בספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א באתר ישיבה ולהלן תשובות לשאלותיך מספר זה.
1. על אף שהיו מגדולי הפוסקים שסברו שאין צריך להיזהר בזה (ט"ז, גר"א), מכל מקום במשך הדורות נתפשט המנהג להחמיר שלא לברך "שהחיינו" בימי בין המצרים. לפיכך אין קונים בגד חדש שמברכים עליו "שהחיינו". ולנוהגים לברך "שהחיינו" בעת לבישת הבגד (וכך המנהג הרווח), מותר לקנות בגד חדש בשלושת השבועות, ובתנאי שילבשוהו אחר תשעה באב ואז יברכו עליו "שהחיינו".
וכן על בגד חדש, בשבתות שעד ראש חודש אב, אפשר לברך "שהחיינו". אבל בשבת שאחר ראש חודש אב, יש להחמיר שלא ללבוש בגד חדש ולברך עליו "שהחיינו" (מ"ב תקנא, צח; תורת המועדים ה, ז).
על נעליים נהגו בעבר שלא לברך שהחיינו, וכפי הנראה לא היתה בהן חשיבות, כי נועדו רק למנוע פגיעה ברגליים. אבל נראה שכיום שמשקיעים בעיצוב הנעליים וצבען וכו´, והן יקרות וחשובות, השמח בקנייתן רשאי לברך שהחיינו בשבתות שעד ראש חודש אב. אבל בשבת שאחר ראש חודש אב, יש להחמיר שלא ללבוש בגד חדש ולברך עליו "שהחיינו" (מ"ב תקנא, צח; תורת המועדים ה, ז).
2. כיום הרגלי הניקיון והרחיצה השתנו לחלוטין.
לפיכך, כל מי שחש צער מכך שלא התרחץ, בין מיוצאי ספרד ובין מיוצאי אשכנז, רשאי להתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, אלא שיתרחץ במים פושרים, כך שלא יהנה מרחיצתו, אלא כל מגמתו תהיה לניקיון בלבד. ואף מותר להשתמש בסבון כדי להסיר מעצמו ריח רע. ואם הוא סובל מכך שאינו חופף את ראשו, יחפוף את ראשו בשמפו.
ומי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, אף שהוא עצמו אינו סובל מכך, מוטב שיתרחץ בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, כדי להסיר ממנו את הריח הרע, שגדול כבוד הבריות. וכיום אנשים רבים רגישים לריחות רעים, ואם לא יתרחץ נמצא שיתחלל שם שמיים על ידו.
3. אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב (תענית כו, ב)כשם שאסור לכבס כך אסור ללבוש בימים אלו בגד מכובס. וכל הבגדים בכלל זה. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן. וכן אסור להתחיל להשתמש במגבות או מפיות מכובסות. הספרדים נוהגים בכל איסורי הכביסה כפי שמבואר במשנה, היינו רק בשבוע שחל בו תשעה באב. אולם האשכנזים מחמירים בכל זה מראש חודש אב. אבל לכבוד שבת חזון, גם האשכנזים נוהגים ללבוש בגדי שבת מכובסים (גר"א, ע' מ"ב תקנא, ו).
ולהלן הרחבה ומקור התשובה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיין בספר באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=393