שאלה
שלום וברכה!
ראשית עלי לציין שאני תימני.
המקרה: בסיר בשרי בן יומו טוגן בצל בעזרת כף עץ פרווה.
השאלה: מה דין הבצל ומה דין הכף?
נק' שאשמח אם יובהרו לי:
1. כף עץ נחשב מבחינה הילכתית כמו כף רגילה? (נגזרת מהשאלה- הגעלה של הכף עץ נחשבת?)
2. הבצל המטוגן נחשב תבשיל חריף? כי הרי החריפות שלו לא חזקה ונעלמת מהר עם הבישול.
3. לפי הרב רצאבי (שולחן ערוך המקוצר חלק "איסור והיתר" סימן קל"ו סעיפים י"ד, י"ז, י"ח) ראיתי שאם הכלי בן יומו מודח כמו שצריך מותר לאכול משהוא חלבי ביחד עם האוכל שבושל בו, וכן שיש בעיה עם חריף רק בחיתוך בסכין אך לא הוזכר שיש בעיה זו גם בתבשיל פרווה חריף בסיר שיגרום לסיר להוציא את טעמו הבשרי ויאסור את התבשיל באכילה ביחד עם חלבי (מה שהגיוני כי אם בישול ב"בן יומו" לא נותן שם בשרי על התבשיל, אז אין כבר מה להתפלפל בחריף שפעולתו זהה לחום). אז מה ההשלכה של זה על הכף בהנחה שאכן הבצל המטוגן לא נחשב בשרי (ומותר לאכול איתו חלבי), הוא נשאר בחזקת פרווה?
במידה ואכן יתברר שההלכה אצל התימנים שהכף במקרה זה נחשבת פרווה, יהיה בעיה לגבי אשכנזים/ספרדים שיתארחו אצלי או שבעצם יש להם על מה לסמוך, שהרי אני עושה בהיתר?
בסופו של דבר אני אגעיל את הכף (אם זה שייך לכף עץ), אבל אני חייב להבין את התמונה המלאה של הנושא הזה לכן אשמח אם תענו לי באופן מקיף, לראות שאין צורך בהגעלה.
תשובה
שלום
1- הבצל בשרי ואם רוצים את הכף פרווה צריך להגעילה ברותחין, היינו להרתיח מים למזוג לתוך פחית שימורים שעל להבה, וכשהמים מבעבעים להכניס צד א ואחר כך צד ב.גם בכף עץ.
2- בהתחלה היה חריף.
3- אותו הדין בשיר בשרי אף שאינו בן יומו.
ברכה והצלחה