דוקא כשאני לא מתפללת, היום שלי יותר מוצלח

בס"ד

שואלת יקרה,
קודם, יישר כוח על הצעד הגדול שעשית. ברור לי שהתפילה אינה הקושי היחיד וכל תהליך התשובה גורר עמו קשיים רבים שאת צריכה להתמודד איתם. ואולי לכן הקושי עם התפילה הוא כפול ומכופל, כי דווקא בנקודה הזאת נראה הגיוני שה´ כביכול "יבוא לקראתך", ואני מבין משאלתך שזה לא המצב.

להגיד לך למה זה קורה – אני לא יכול. אבל ברור לי מעבר לכל ספק שאת יכולה לצאת מחוזקת מהמצב הזה, אם תמשיכי ללכת בתמימות לפי רצון ה´. אז, ואת זה אני כן יכול להבטיח לך – הטוב ביותר עבורך יקרה, גם אם בהתחלה זה לא תמיד יראה כך ולא תמיד תביני איך. את זה אני מבטיח לא מנבואה, אלא כי יש לנו כלל (שבת קד.): "הבא להיטהר מסייעין אותו" – כלומר על כל צעד שלך בכיוון חיובי לחיי תורה ומצוות, ה´ עושה צעדים גדולים לקראתך וסולל לך דרך להתקרב אליו יותר באהבה. לכן לעניות דעתי, הדבר החשוב ביותר שעליך לעשות עכשיו הוא להמשיך להתקדם לפי כוחך, מתוך אמונה בכך שה´ טוב לכל, ובמיוחד אליך שעשית דרך ארוכה ומשמעותית על מנת להתקרב אליו. כל קושי שניצב בדרך נועד רק בשביל שתוכלי להתגבר עליו ולצאת מחוזקת, ובע"ה עוד לא הרבה זמן תתחילי תקטוף פירות מתוקים מכל המאמצים שאת משקיעה.

לגופו של ענין, כפי שרמזתי בפסקה הראשונה לא תמיד אנחנו מבינים איך הטוב מתגלגל. לפעמים אנחנו מתפללים בעוצמה גדולה עבור משהו ספציפי, מבלי לדעת שהטוב ביותר עבורנו הוא בכלל אחר, ושה´ סולל דרך על מנת להוציא את [הטוב ביותר] לפועל. לפעמים אנחנו צריכים לעבור תהליכים רוחניים ונפשיים על מנת להיות ראויים לטוב, והדרך הזאת נראית ארוכה ומייאשת. אבל כמו בסרטים – הסוף הוא טוב, ובמילים של חז"ל (חגיגה יב.): "וכיון שראה אור שגנזו הקב"ה לצדיקים, שמח. שנאמר: אור צדיקים ישמח". בדרך כלל איננו זוכים להבין למה מהעובדה שאחרתי בחצי דקה את האוטובוס יקרה משהו טוב, אבל הגמרא נותנת לנו יסוד חשוב, באומרה (ברכות ס.) "כל דעביד רחמנא טב עביד" (כל מה שעושה ה´ טוב).

אם כן, להמשך התפילה וההתקדמות שלך יש עכשיו [חשיבות עליונה]. הקשיים, והספקות המתעוררים בעקבותם, נועדו לקדם אותך צעד קדימה בעבודת ה´ וביראת שמיים. מה שנותר לך לעשות זה להמשיך בדרך שבחרת, מתוך אמונה בכך שכשאת עושה את רצון ה´, הטוב ביותר יקרה.

נקודה חשובה נוספת, היא שהחובה להתפלל אינה רק כשטוב לנו וכשאנו רואים מה הטוב היוצא מכך. אנחנו [מחויבים] בה בלי קשר לתוצאות הנראות לעין, כל אחד והמינון שלו. אולי דווקא מעשיית רצון ה´ כפי שהוא מתגלה אלינו במצווה להתפלל, נזכה לראות בעינינו איך הטוב יוצא לפועל בצורה שלמה ומשמחת.

במאמר מוסגר, יתכן שהצפיות שלך מהתפילה מכניסות אותך למצב שאת מחכה לדברים מסוימים שיקרו, וכשהם לא קורים נוצרת אצלך אכזבה, שבולטת יותר כאשר את משקיעה מאמצים בתפילה למשהו מסוים שלא קורה. במילים אחרות, יתכן שלא היית שמה לך להרבה צרות קטנות שמוארים לך אחרת כאשר את באה מנקודת מבט של תפילה והשגחה. בוודאי שהראיה הזאת היא נכונה, אך יחד איתה חשוב מאוד לזכור שאנחנו לא מבינים למה דברים קורים כפי שהם קורים, ומה שחשוב זה להמשיך קדימה גם כשקשה. אולי יעזור לך לנסות לחשוב בסוף כל יום על הדברים הטובים שקרו לך ולהבין שגם הם נובעים מרצון ה´.

לסיכום, אינני יודע למה ה´ מסובב לך את המציאות כפי שהוא עושה, כי אני לא נביא... אבל יכול מאוד להיות שאת שמה לב יותר לקשיים בגלל צפיות מסוימות שאינן יוצאות לפועל כפי שהיית רוצה שיצאו. מה שחשוב זה להאמין, ולהמשיך לפעול מתוך אמונה שהטוב ביותר יקרה, בדרך בה ה´ יראה לנכון. אין לי ספק שכשאת הולכת לאור ה´, את מקדמת את עצמך ואת הטוב שיקרה לך בצורה הטובה ביותר, ולכך חשוב שתמשיכי ותתחזקי בחיי תורה ומצוות, ובע"ה הטוב יקרה בזמן הנכון ביותר.
לשאלות, הבהרות ותגובות את מוזמנת להגיב כאן או לשלוח מייל לyoavsb@gmail.com.

רק טוב,
יואב.
(המשיב אינו רב).