דבר תורה לפרשת האזינו - אל תוך התוכחה

שאלה

עברנו את ראש השנה, אכלנו תפוח בדבש, ועכשיו אנחנו נכנסים לימים נוראים – עשרת ימי תשובה.

השנה, אנחנו עפים ישר מראש השנה – לשבת בה קוראים את פרשת האזינו, המוכרת יותר בשמות:

"שבת תשובה" – כי היא יוצאת בימי התשובה,

או "שבת שובה" – כי בה קוראים את הפטרת "שובה ישראל", המתחילה במילים: "[שׁוּבָה, יִשְׂרָאֵל, עַד, ה' אֱלֹוקיךָ]: כִּי כָשַׁלְתָּ, בַּעֲו‍ֹנֶךָ. קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים, וְשׁוּבוּ אֶל-ה'; אִמְרוּ אֵלָיו, כָּל-תִּשָּׂא עָו‍ֹן וְקַח-טוֹב, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ (=[נתפלל אליך]). (הושע, פרק י"ד, פסוקים ב' – ג').

רובה של פרשת האזינו, ויש אומרים כולה – היא כמעין שיר [תוכחה] שאמר משה לישראל לפני מותו.

אבל לא סתם תוכחה... הנה כמה פסוקים מהשירה:

"שִׁחֵת לוֹ לֹא, בָּנָיו מוּמָם: [דּוֹר עִקֵּשׁ, וּפְתַלְתֹּל].

[הַ] לְ-ה', תִּגְמְלוּ-זֹאת, [עַם נָבָל, וְלֹא חָכָם]:

הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ, הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ" (דברים פרק ל"ב פסוקים ה' – ו').

"וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט,] שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ כָּשִׂיתָ]; וַיִּטֹּשׁ אֱלוֹהַּ עָשָׂהוּ, וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ. יַקְנִאֻהוּ, בְּזָרִים; בְּתוֹעֵבֹת, יַכְעִיסֻהוּ" (שם פסוקים ט"ו – ט"ז).

"כִּי-[מִגֶּפֶן סְדֹם גַּפְנָם, וּמִשַּׁדְמֹת עֲמֹרָה]: עֲנָבֵמוֹ, עִנְּבֵי-רוֹשׁ* אַשְׁכְּלֹת מְרֹרֹת, לָמוֹ" (שם, פסוק ל"ב).

"עקשנים! לא יודעים לגמול חסדים בחזרה! עם נבל! בועטים בקב"ה! מתחילים להתנהג כמו סדום ועמורה!" – לא ממש מעודד לקראת יום הכיפורים...

אבל אז מגיעים הפסוקים שמשנים את כיוון התוכחה:

"כִּי-יָדִין ה' עַמּוֹ, וְעַל-עֲבָדָיו יִתְנֶחָם: כִּי יִרְאֶה כִּי-אָזְלַת יָד, וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. וְאָמַר, אֵי אֱלֹהֵימוֹ* צוּר, חָסָיוּ בוֹ" (שם פסוקים ל"ו – ל"ז).

אור החיים הקדוש, [רבי חיים בן משה אִבְּן עֲטַר], פירש את הפסוקים:

"הגם שאין מעשיהם מהוגנים – אף על פי כן יבוא בטענה לפני האלוקים (הרמוז בתיבת "צור"),

ואף על פי כן – כל מחסיהם ב – ה', ועליו סובלים דלות ושפלות, ונהרגים על קדושת שמו, ועומדים ומצפים לצור גואלם,

והוא אומרו – "חוסיו בו"" (אור החיים לפסוק ל"ז).

אור החיים שואל שאלה חשובה:

איך יכולה לבוא הגאולה, לעם שלא זכאי לה?

והוא מסביר: יש זכות גדולה

תשובה