שאלה
בס"ד
אני צריך הסבר על הממרא "אלו ואלו דברי אלקים חיים"
(אגב איפה המקור של זה בדיוק?)
לא מובן לי מה הכוונה , למשל לפעמים יש מחלוקת בפירוש הפשט- איך הדברים קרו במציאות
רש"י -רמבן, אבן עזרא, וכו' אם הם חולקים אחד על השני לפי מה יודעים מה היה באמת?
וגם בגמרא למה יש מחלוקות שלכאורה אחד אומר דבר מסויים והשני אומר ההפך הגמור?
(איך רש"י בוחר את הפרושים מתוך המדרשים או דברי הגמרא? וכן כל פרשן אחר)
נראה לי ששאלתי שאלה דומה בעבר...
מה הכוונה שדברי הגמרא והמשנה נאמרו ברוח הקודש?
לפי הבנתי -דבר שנאמר ברוח הקודש -אין אפשרות כזאת שזה לא נכון.
ואם כן איך בא משהו אחר וחולק על דברי חברו ?
איך עושים את ההבחנה הזאת?
עוד שאלה במסכת מגילה דף ו. על עינין זבת חלב ודבש
"והאמר ריש לקיש לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דציפורי והויא ששה עשר מיל על ששה עשר מיל וכ''ת דלא נפישא דידיה כדאחוה והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן לדידי חזי לי זבת חלב ודבש דכל ארעא דישראל והויא כמבי כובי עד אקרא דתולבקני עשרין ותרתין פרסי אורכא ופותיא שיתא פרסי"
כאן רואים שהגמרא לוקחת מדרש אגדה (שהרי נראה פשוט שרבה בר בר חנה לא ראה את זה באמת!-מיל זה כמה ק"מ-
וזה לא מסתדר עם השכל שיש כמות כזו עצומה של עיזים אוכלים תאנים והחלב ודבש נוטף מהן)
והנה הגמרא מביאה את זה בתור ראיה שלזבולון יש את הכי הרבה זבת חלב ודבש
פשט הגמרא לא מובן לי ...
עוד דבר האם זה נכון שאין חובה לקבל את כל דברי מדרשי האגדה?
איזה ספר מפרש את המדרשים האלו?
בבקשה זה מאוד חשוב לי!
תודה רבה ישר כח אשריכם תזכו לכל הברכות!.
תשובה
ב"ה.
שלום רב צדיק.
[שאלה גדולה שאלת, אענה לך בקיצור ואפנה אותך למקורות הדנים בשאלותיך המקסימות.]
"אלו ואלו דברי אלוהים חיים" מופיע בגמרא בגיטין דף ו´ עמוד ב, וכן בעירובין דף יג´ עמוד ב (עיין שם היטיב.).
[נושא זה הציק מאז ומתמיד לחכמים, איך תיתכנה סתירות הלכתיות, וגרוע מזה - סתירות טכניות- הסטוריות.].
שאלה נוספת: האם אכן ניתן- וגם מן הראוי - לקיים את דברי שני החולקים כלא סותרים - או שמא אכן יש כאן סתירה אמיתית ועלינו לקבלה ככזו.
יש לשאלה זו הרבה תשובות והרבה הסברים הן על פי הפשט והן על פי הקבלה ( ראה לדוגמא ריטב"א עירובין יג:, פתח עיניים של החיד"א שם, ספר עבודת הקודש לרבי מאיר גבאי חלק ג פרק כג, מהר"ל בדרך החיים פרק ה משנה יז, שם הגדולים לחיד"א חלק גדולים מערכת א אות ריט´, ספר תניא חלק ראשון בהקדמה, עות ראי"ה חלק א עמוד של´, ועוד....).
[אצטט לך את תשובתו של האר"י הקדוש זיע"א: " כי אלו ואלו דברי אלוהים חיים, כי כל אחד דיבר אמת לפי מקומו, אלא שההלכה היא לפי הזמן".]
דהיינו - הכל אמת !, רק שהחכם הזה אמר משהו אחד וההלכה כמותו עכשיו, אבל בזמן אחר - ההלכה לא תהיה כמותו, כי שורש נשמתו של חכם זה הינו מהחסד - ולכן פסיקתו ההלכתית מקילה - ומכיון שהשם יתברך מנהיג את העולם במידת החסד לדוגמא - לכן ההלכה כמותו, אבל לעתיד לבוא ההלכה תהיה כמו החכם השני [כמו שכותבים המקובלים (ראה ליקוטי תורה לבעל התניא פרשת שלח, בשם המקדש מלך על הזוהר הקדוש)- שלעתיד לבוא ההלכה תהיה כבית שמאי, ולא כבית הילל]. .
הרב דסלר בספרו מכתב מאליהו(חלק ג´ עמ´ 353- 354) מוסיף ומבאר: תיקח דף - ותסתכל עליו מזויות שונות, מזוית אחת תראה את רוחב הדף, מזוית אחרת תראה את עוביו של הדף... - [הכל נכון!
הכל אמת!]
לדף זה יש גם עובי גם אורך גם רוחב, אלא שכל אחד דיבר לפי תפיסתו וקליטתו.
בנוגע לאגדות רבה בר בר חנה- אין דברי אגדה אלו כפשוטם ( כידוע שאין אגדות חז"ל כפשוטם ורמוזים שם סודות ורזים כמוסים).
לרבה בר בר חנה יש הרבה דברי אגדה (רובם מופיעים במסכת בבא בתרא) עיין בפירושו הנפלא של הגאון מוילנא (יש לו ספר שלם המבאר אגדות אלו), וכן בספר ליקוטי מוהר"ן בחלק א- יש כמה תורות עמוקות ש-ר´ נחמן מבאר בעומק נורא את אגדות אלו. (בנוגע לאגדות אלו במסכת מגילה עיין בעין יעקב שם , ובבן יהוידע ובניהו שם, ועיין באוצרות האגדה של הרב משה צוריאל שליט"א).
אמורים חז"ל : 70 פנים לתורה - מותר לך לפרש פירוש שלך בתורה למרות שרש"י לא כתב כך , ולמרות שהאיבן עזרא והרמב"ן כתבו אחרת.
יש לך את הזכות והכח לפרש את תורתנו הקדושה בפירוש משלך - כל עוד שפירושך אינו נוגד את ההלכה ( ראה אור החיים הקדוש בראשית א, א פירוש ג).
כל הפירושים שאנו מפרשים ניתנו למשה בסיני, אלא שלנו יש את הזכות להוציאן מהכח אל הפועל.
[הדברים עוד עמוקים ומרתקים, כתבתי לך רק ראשי פרקים ומקורות למען תלמד ותשכיל.]
ברכת ה´ עליך.
עלה הצלח.
בברכה