שאלה
שלום כבוד הרב,
בזמן האחרון אני דיי מהורהרת עם עצמי, שקועה במחשבות וקצת טרודה.
לפני כשבועיים רבתי בערך עם כל מי שסביבי דיברתי לא יפה מתוך כעס ופגיעה.
נפגעתי עד עמקי נשמתי והתפרצתי יתר על המידה.
מרוב שהייתי שקועה בכעס דווקא מהאנשים שקרובים אליי לא הצלחתי להתגבר על העצב ולא השתתפתי בחג.
לא השתתפתי בקידוש לא בחג עצמו מעטים האנשים שבירכתי אותם לשנה טובה ולא מכוונה של זדון אלא של חוסר חשק ומצב רוח לשמחה.
אני יודעת שזה המצווה הגדולה ושהייתי צריכה להשתחרר מהכעס בגלל שזה חג ופתיחה של שנה חדשה אבל זה לא הלך לי.
הייתי שקועה בעצמי ובכעס ולא התפנתי לדברים האחרים, לא טעמתי מהברכות לא מהיין לא מכלום ואפילו לא מהנרות התרחקתי מאלוהים, הפסקתי לדבר איתו ממש היה לי קשה אפילו עם עצמי.
אבל בשעה טובה הצלחתי לפתור חלק מהבעיות ואני מרגישה לא טוב עם עצמי בלב שלא התייחסתי לחג ברצינות ולא השתתפתי במצוות כדי שבאמת תחול עליי שנה טובה דווקא בגלל כל הסיפור שקרה.
אני מצטערת שאני מעריכה בתיאורים ובמילים זה פשוט האמת לאמיתה, אני ממש פוחדת ואף מיוסרת מהגזרה שתחול עליי בשל זאת.
איך אוכל לכפר על זה? והאם יש קשר בין ההתנהגות הזאת לבין יום הדין והשנה כולה..
אשמח לתשובה או לפתרון על מנת שאוכל להרגיש טוב עם עצמי ולהתחיל את השנה ברגל ימין ובמצוות.
תודה ושנה טובה (:
תשובה
יש לך את עשרת ימי תשובה לפניך, את יכולה לתקן ובגדול!
תעשי חשבון נפש, תקבלי על עצמך לימוד או השתתפות בשיעור או כל דבר אחר ותיראי ישועות גדולות, בווידוי של יום הכיפורים תבקשי סליחה ותכווני על מה שקרה, ותבקשי סליחה ומחילה מכל מי שנראה לך שנפגע מההתנהגות שלך ברה"ש.
בעז"ה תפילה ותשובה זה הדרך...
שנה טובה