שאלה
שלום רב.
ישנם נושאים שמעוררים בי תמיהה קלה. אולי זה ישמע כפגם באמונה, אך לאור המצב בו אנו חיים היום זה מה שגורם לי לחשוב כך.
אז ככה.. כל יום שלישי אני הולכת לשיעור של איזו רבנית, את השיחות היא מתאימה לתקופות של עם ישראל.. ועם כניסתנו לתקופת בין המצרים היא החלה לדבר על חורבן בית ראשון ושני..
היא ספירה לנו שבבית המקדש הראשון הנשים היו נורא צדקניות, היו צנועות ומכוסות מכף רגל ועד ראש.. אך הן בלטו בתכשיטים שהן ענדו על עצמן. צמידים ברגליים ובצוואר, ובידיים, וכו'. והכל היה נורא מקושט ונוצץ. אך עם זאת, למרות שהיו נורא צנועות בבגדיהם הן משכו את עיניהם של הבחורים וגרמו להן לחטא גדול. הקב"ה נורא כעס על הנשים אשר החטיאו בצורה כזאת את הגברים, ולכן זו אחת הסיבות שבית המקדש הראשון נחרב. בגלל גילוי עריות שכזה.
שלשום הייתי בירושלים בסביבות 11 בלילה.. והלכתי לכותל. ואני עומדת מול הכותל ואני מתפללת לקב"ה שבבקשה שאנחנו כבר מתחננים שיביא לנו את הגאולה. והשמשיח יבוא ויבנה בית המקדש ושכל עם ישראל כבר יעשה תשובה ענקית. וכל זה בתחנונים רבים.
זהו סיימתי להתפלל ואני יוצאת מהכותל ואני אומרת לעצמי.. זה הדור האחרון שבו אנחנו אמורים לצאת משיעבוד לגאולה. אין..!! חבלי משיח כבר כאן... כולם הכי מרגישים את זה שבעולם, הרי זה הכי קרוב שיש.
ואז אני חושבת ואני אומרת לעצמי.. מה?? הגאולה באמת כ"כ קרובה?? אין מצב שהיא כ"כ קרובה. עם ישראל צריך להגיע לכמעט שלמות, בכדי שהקב"ה יוריד לנו ככה את בית המקדש.
אם בתקופת בית ראשון הנשים היו כ"כ צדקניות והם הכשילו את הגברים בגלל תכשיטים אז מה היום??? אתה קולט???? תכשיטים!!! הלוואי שזה מה שהיה מכשיל היום גברים.. הלוואי וכולן היו מכוסות והיו עונדות רק תכשיטים.. זה בהרבה יותר גרוע!! הרבה הרבה יותר גרוע!! נלך ברחוב.. נראה איזה פריצות.. איזו זוהמה.. איפה הצניעות? איפה האהבת חינם?
האם הגאולה באמת קרובה???? תכלס'? לא נראה לי.. ועוד במצב שלנו? בכלל לא.
ושוב.. זה לא כי חסר לי אמונה ולא כי.. לא יודעת מה.. זה פשוט לראות את המציאות כמו שהיא.
מצטערת שהפלתי עליך את כל הגיגי.
אבל חשוב לי לדעת עד מתי??
תשובה
בסד
שלום רב .
שתי דרכים לגאולה .
אומר הנביא ישעיהו "אני השם [בעיתה אחישנה.."]
שאלו חכמים סתירה?או בעיתה או אחישנה?
וענו אם עם ישראל לא יזכו אז [תבא הגאולה בזמנה]!!
ואם יזכו ויהיו צדקים אז [תבא הגאולה לפני זמנה.]-אחישנה.
והסביר רבי חיים בן עטר זצ"ל כי שתי דרכים להשם בדרך ניסית או בדרך טיבעית ..אם חלילה איננו זכאים אז [הגאולה תבא בדרך טיבעית בזמנה .]
ואם אנו צדיקים וזכאים אז[ הגאולה תבא לפני זמנה בדרך ניסית..]
העיקר שניזכה כבר
כולנו מתפללים "שתבא גאולה..משיח שיבא."
השם חייב לגאול אותנו גם אם אנחנו לא בסדר..חלילה זו גאולת ".בעיתה."
יהי רצון שיהיה "בעגלא ובזמן קריב."
בברכה