שאלה
שלום רב.
ישנם נושאים שמעוררים בי תמיהה קלה. אולי זה ישמע כפגם באמונה, אך לאור המצב בו אנו חיים היום זה מה שגורם לי לחשוב כך.
אז ככה.. כל יום שלישי אני הולכת לשיעור של איזו רבנית, את השיחות היא מתאימה לתקופות של עם ישראל.. ועם כניסתנו לתקופת בין המצרים היא החלה לדבר על חורבן בית ראשון ושני..
היא ספירה לנו שבבית המקדש הראשון הנשים היו נורא צדקניות, היו צנועות ומכוסות מכף רגל ועד ראש.. אך הן בלטו בתכשיטים שהן ענדו על עצמן. צמידים ברגליים ובצוואר, ובידיים, וכו'. והכל היה נורא מקושט ונוצץ. אך עם זאת, למרות שהיו נורא צנועות בבגדיהם הן משכו את עיניהם של הבחורים וגרמו להן לחטא גדול. הקב"ה נורא כעס על הנשים אשר החטיאו בצורה כזאת את הגברים, ולכן זו אחת הסיבות שבית המקדש הראשון נחרב. בגלל גילוי עריות שכזה.
שלשום הייתי בירושלים בסביבות 11 בלילה.. והלכתי לכותל. ואני עומדת מול הכותל ואני מתפללת לקב"ה שבבקשה שאנחנו כבר מתחננים שיביא לנו את הגאולה. והשמשיח יבוא ויבנה בית המקדש ושכל עם ישראל כבר יעשה תשובה ענקית. וכל זה בתחנונים רבים.
זהו סיימתי להתפלל ואני יוצאת מהכותל ואני אומרת לעצמי.. זה הדור האחרון שבו אנחנו אמורים לצאת משיעבוד לגאולה. אין..!! חבלי משיח כבר כאן... כולם הכי מרגישים את זה שבעולם, הרי זה הכי קרוב שיש.
ואז אני חושבת ואני אומרת לעצמי.. מה?? הגאולה באמת כ"כ קרובה?? אין מצב שהיא כ"כ קרובה. עם ישראל צריך להגיע לכמעט שלמות, בכדי שהקב"ה יוריד לנו ככה את בית המקדש.
אם בתקופת בית ראשון הנשים היו כ"כ צדקניות והם הכשילו את הגברים בגלל תכשיטים אז מה היום??? אתה קולט???? תכשיטים!!! הלוואי שזה מה שהיה מכשיל היום גברים.. הלוואי וכולן היו מכוסות והיו עונדות רק תכשיטים.. זה בהרבה יותר גרוע!! הרבה הרבה יותר גרוע!! נלך ברחוב.. נראה איזה פריצות.. איזו זוהמה.. איפה הצניעות? איפה האהבת חינם?
האם הגאולה באמת קרובה???? תכלס'? לא נראה לי.. ועוד במצב שלנו? בכלל לא.
ושוב.. זה לא כי חסר לי אמונה ולא כי.. לא יודעת מה.. זה פשוט לראות את המציאות כמו שהיא.
מצטערת שהפלתי עליך את כל הגיגי.
אבל חשוב לי לדעת עד מתי??
תשובה
שלום וברכה,
קיבלתי את שאלתך, שאלה שזועקת מעומק לב דואג, רואים וחשים את הרצון העז שלך לגאולה ולתשובה. חשוב לא לגרום להרגשה הזו שלך לכהות, אנו חייבים להיות אנשים שרוצים, רוצים יותר תורה, יותר קדושה ויותר אמת. הרבה פעמים קורה שעם הזמן, ההרגשות הללו נמוגות, ותפקידך לשמר אותם חזק חזק בתוכך, ואף יותר מזה, להוציא אותם לפעולות מעשיות, ועל זה אפרט בהמשך.
דורנו דור גדול, אחרי שנות גלות הארוכות, אחרי החורבן ביתי המקדשות, אחרי הטלטלות היסורים והקשיים הרבים אותם עברהו, בהם הזדככנו, חזרנו ארצה בצפיה לבנות בה מדינה המושתתת על קדושה ארץ של תורה והלכה.נכון, לא הכל נראה לנגד עיננינו. ונכון, המשימות עדיין מאוד רחוקות. אך רציתי להאיר כמה נקודות באור טיפה שונה. ראשית, הדור של הסבא וסבתא שלנו, יוצאי השואה ובוני ארצנו הקדושה, הם דור כ"כ גדול, דור ששרד את השואה למרות כל היסורים, הזדכך ונבנה, ואף אחרי זה בא עם כוחות מחודשים לבנות את ארצינו הק´ זה דור תעצומות, דור שמעולם לא היה כמהו.
דבר נוסף, דבר שחשוב לדעת, בתקופתנו, בימינו אלה, מעולם לא היו כ"כ הרבה לומדי תורה בארץ ישראל, כמות האנשים הלומדים, כמות התורה והישיבות, בארצנו, היא הגדולה בכל הזמנים. ועל דבר זה חייבים להודות. בזכות תוספת התורה הזאת אנו זוכים לראות בהתקדמות שלבי הגאולה.
הגמ´ במסכת סנהדרין כותבת כמה סימנים לתקופת הגאולה, הרי ישראל פורחים וקיבוץ גלויות מכל העולם. דבר זה קיים, הולך ומתגבר כל יום ויום. אמת הדבר שעדיין ישנם בעיות ועדיין ישנם קשיים. אבל אנחנו לא מתייאשים, עלינו מוטלת החובה לנסות לתקן, שהרי ´לא עליך המלאכה לגמור´, אך ו´אין אתה בן חורין להבטל ממנה´. זו משימה קשה, להחזיר את ישראל בתשובה, לנסות לבנות את העם לדור יותר גדול, ונכון שהמשימה היא גדולה, אך אנו מסוגלים לעמוד בה, אחרת זה לא היה קורה בדורינו (אין הקב"ה מנסה אלא למי שמסוגל לעמוד בניסיון). יחד עם גודל המשימה נזכור, שהכל בידי שמים, נשתדל, ננסה, נעבוד קשה, וה´ מצידו ישלים את המלאכה. לא תמיד אנחנו מבינים איך הדברים מתהלכים, דרכי ההשגחה מוסתרות בפנינו, ולכן כל מה שנותר לנו זה לפעול ככול יכולתנו, ולהתפלל לישועה קרובה.
ואת, עם כאלו כוחות, עם כל כך הרבה רצונות של קדושה, עליך מוטלת המשימה! המשימה הראשונית היא תיקון עצמנו, ומתוך תיקון פנימי עמוק ויסודי, נצא להאיר ולהחזיר את כל עם ישראל לתורתנו.
הגמ´ באותו מקום, מביאה כל מיני אופציות לביאת הגאולה, דור שכולו זכאי או דור שכולו חייב, ה´ יכול להביא את המשיח איך שהוא רוצה, ואפי´ במצב שלכאו´ נראה מאוד ירוד. אנו צריכים לפעול לתיקון, ככול יכולנו. מרן הרב קוק זצ"ל מסביר שהכוונה בכך שהגאולה יכולה בדור שכולו חייב הוא, שכלפי חוץ נראה הדור מאוד מזעזע, פריצות, חילול שבת, עבירות ועוד, אך מבפנים עם ישראל מחפש תשובות, מתקרב לאט לאט, העיקר בשלב זה הוא הפנימיות, וזה דבר שרואים לנגד עיניינו. זה מה שקורה כאן, העם מתקדם, לאט אבל בטוח.
ולכן, בתשובה לשאלתך, נכון שהדור נראה ירוד. אך בפנימיותו הוא שואף לתורה גדולה יותר, מואס בתורה קטנה של גלות, ומחפש תשובות עמוקות. עם ישראל מתקדם המון. ננסה להגביה מבט, חזרנו ארצה, תורה גדלה בעמ"י, החזרה בתשובה היום מחוללת מהפך עצום. זה לא דור של תשובה? אך עדין המשימה גדולה, גדולה מאוד, ועלינו להתמלא כוחות לעבוד על עצמנו, בתורה וביר"ש וממילא להתחיל לפעול. ואנו עושים ופועלים עם ה´, אנו מתחילים וה´ ישלים את המעשים.
אני מקווה שעזרתי לפתוח לך מס´ כיווני מחשבה. את מוזמנת לקרוא עוד תשובות באתר שלנו, תשובות רבות העוסקות בתחום זה. יחד עם זה ישנם ספרים שאני ממליץ לך ללמוד, ´אחת שאלתי´ מהרב ראובן ששון, ´דע מה שתשיב´ של הרב זאב קרוב ועוד ועוד. אם עדיין יש לך שאלות בתחום זה, על דבריי, או בכלל בכל תחום בעבודת ה´ אשמח אם תפני אלי בצורה ישירה למייל האישי שלי.
ברכה והצלחה רבה!
יהושע
Yehoshua23@gmail.com