בשביעית ואין מספיק זמן לחניכות. לעזוב?

שביעיסטית לא נושמת יקרה,

מודה לך בשם כל עמ"י על המסירות לתפקיד והרצון לעשות בשביל החניכות את הצעד הנכון ביותר עבורן.

מקווה שלא חשבת שאני אחליט במקומך... בכל אופן יש כאן כמה נקודות למחשבה ועיצה קטנה לסיום במטרה לעזור לך לעזור לעצמך:

לפי הדברים שכתבת, נראה שאין כאן ´כוחות´ בין שני צדדי הקונפליקט. פרטת למה לעזוב, אבל להשאר- למה? תחשבי על זה.
אולי את כבר בעצם יודעת מה את רוצה לעשות, אבל לא מרגישה מספיק בנח עם עצמך לסגור החלטה סופית?
או אולי ברור לך למה להשאר, אז אפילו לא הרגשת צורך לפרט על זה?

כמה נקודות מהצד השני של ההתלבטות-

1. מה היו המטרות שהצבת לעצמך ולשבט כשנכנסת להדרכה, ובמשך התקופה הזו? האם את מרגישה שהתקדמת לעברן עם החניכות בצורה מספקת? האם את מוכנה לתת ´פוש´ נוסף, אם צריך?

2. האם מתרכזים אל תוך הלחץ מהבגרויות עוד עניינים חוץ מההדרכה? איך את יכולה לטפל בהם?

3. בגרויות זו אכן תקופת זמן עמוסה, לחוצה, אבל מוגבלת. זה נגמר מתישהו... ובתחילת השמינית קצת רגוע יותר- לפחות חצי שנה ראשונה, עד ההכנות להכתרה ולבגרויות ששוב מגיעות.. אולי משתלם לך להדריך עכשיו על אש נמוכה ואז לחזור בטירוף בסופשנה? (נראה לי שעד שתקבלי את התשובה זה כבר פחות רלוונטי, אבל אולי יעזור בכל זאת בהמשך...)

4. אמרת שטובת החניכות זה מדריכה שיש לה מספיק זמן להשקיע בהן את המיטב. אולי יעזור להן יותר שאת תמשיכי איתן כל מיני תהליכים חינוכיים- חברתיים- תורניים שהתחלת, מתוך היכרות עם השבט, ותגיעי למקומות יותר עמוקים בתפקוד של השבט, במקום שמישהי חדשה תנחת עליהם ותתחיל מחדש? אולי גם זאת טובת השבט.


תשאלי את עצמך את השאלות האלה, ואם יעלו לך נוספות, אז גם אותן. אל תפחדי לענות תשובות סותרות, מבלבלות ומתבחבשות.

ולסיום, מנת השף:
אני ממליצה על התרגיל הבא, שמכניס את כל ההבנות שאנחנו מבינים בשכל, לרלוונטיות לחיים שלנו:

תעבדי על עצמך שהחלטת לזוב את ההדרכה. ותאמיני לעצמך. תסתובבי עם התחושה הזאת במשך יומיים ותראי לאן זה מוביל. אח"כ תחליטי הפוך- את נשארת לעוד תקופה עם החניכות ומסתדרת עם הלו"ז הצפוף. תראי איך את מרגישה עם ההחלטה הזאת.
בסוף ארבעת הימים האלה, בע"ה תוכלי להגיע להבנה ברורה יותר של מה טוב ונכון בשביל חניכות שלך ובשבילך.
התרגיל הזה יכול להיות מוצלח מאוד, אבל רק אם משתכנעים לגמרי בכל פעם, שזה באמת מה שהחלטנו. אח"כ- מחליטים מתוך הבנה מה אומרת כל החלטה ולא בשליפה מהשרוול.

חוצמיזה- לפני הכל, תוך כדי הכל ואחרי הכל: תפילה. חינוך זה לא עניין של מה בכך ובוודאי שצריך לבקש עזרה מהקב"ה בכל צעד שעושים בנידון.

שוב כל הכבוד על הרצינות והאחריות,
בהצלחה!!
Rutav89@gmail.com
רות.