ברכה אחרונה על פתיתים, מלאווח, פיצה ועוד

בס"ד

זה נכון ובלבד שזה אפוי ולא מבושל.

ועל מנת שההלכה תהיה יותר ברורה למה שמחפש להבין את כל פרטי ההלכה הבאתי כאן קובץ של הלכות אלו:


{[מתי מברך ברכת המזון כשאוכל “מזונות”]}

1. האוכל מעל 230 גרם “מזונות” אפויים (ללא המילוי ), יטול ידיו בברכה ויברך "המוציא" ו"ברכת המזון".
2. אם מתחילה היתה דעתו לאכול מעט “מזונות” ונמשך באכילתו ואכל מעל 230 גרם - יברך לבסוף ברכת המזון למרות שבירך תחילה “מזונות” - וטוב להימנע ממקרה זה.
3. מה הם “מזונות” אפויים? כל שנאפה בתנור, או שנתבשל במחבת במעט שמן כדי שלא ידבק המאפה, או עוגה שנתבשלה בסיר פלא.
4. האוכל “מזונות” מבושלים כגון: אטריות, מקרונים וכו' או “מזונות” מטוגנים בשמן עמוק כגון: סופגניות, סמבוסק וכו' - אפילו אם אכל מעל 230 גרם מברך "מזונות" ו"על המחיה".
5. מזונות שנאפו ואחר כל בושלו, או “מזונות” שבושלו ואחר כך נאפו, ספק אם דינם כמזונות אפויים, או כמזונות מבושלים. ירא שמים לא יאכל ממזונות אלו מעל 173 גרם, או שיאכלם בתוך הסעודה.

{[מתי מברך “מזונות” ומתי מברך “המוציא”]}

1. מאפה שהבצק שלו נילוש במי פירות או חלב וכו' - וניכר במאפה טעם החלב או הפירות (ואפילו ניכר מעט) - מברך “מזונות”. ואם לא ניכר הטעם - מברך “המוציא”.
2. וכן אם נאפה הבצק עם מיני מתיקה, כך שטעם הבצע הופך להיות טפל למיני המתיקה, מברך “מזונות”, ואם לא - מברך “המוציא”.
3. וכן כל דבר הנכסס בשיניים אפילו נילוש בקמח ומים בלבד, ברכתו “מזונות”. (כגון: בייגלה וכו')

[חלה / לחמניה מתוקה] - אם הטעם המתוק מורגש היטב ולא רק שונה מחלה רגילה, ברכתה “מזונות”, ואם לא יש לברך “המוציא”.

[בלינצ'ס וכו']- כל עיסה הממולאה במיני מתיקה , כגון: שוקלד וכו', והטעם המתוק מורגש בבצק היטב, מברך “מזונות”, ואם לא מורגש - “המוציא”.

[כעכים - בייגל'ה] -אם טעם השומשום ניכר, כך שטעם הבצק טפל ביחס אליו, מברך “מזונות”, ואם לאו - מברך “המוציא”.

[עוגות יבשות] - כל דבר שנכסס בשיניים - אפילו שלא ניכר טעם השומשום - יברך “מזונות”.

[מצה של פסח] - מפסח עד י"ד אייר (פסח שני), מברך “המוציא”, ומט"ו אייר עד הפסח מברך “מזונות”. לדעת הבן איש חי: יש לאוכלה בתוך הסעודה.
מצת חמץ - מברך “מזונות” בכל ימות השנה.

[לחם מטוגן בשמן וביצים] - אפילו אם אוכל פחות משיעור כזית - יברך “המוציא”.

[פיצה] - ברוב הפיצות לשים את הבצק בחלב. אם טעם החלב ניכר (ואפילו מעט) יברך “מזונות”, ואם לאו- יברך “המוציא”, אפילו שיש על הבצק רסק עגבניות. אם ה"רסק" נבלע בבצק, וטעם הבצק השתנה - יברך “מזונות”.
שים לב! שתי מנות פיצה משולש רגילות הנמכרות בשוק - משקלן קרוב ל230- גרם - משקל הבצק ללא התוספות, ובחלק מהחנויות משקלן יותר מ230- גרם ולכן יש לברך “המוציא”, ראה עמ' 37-38 .

[צנימים] - אם הם העשויים מבצק המיוחד להם -ברכתם “מזונות” (דין נכסס). ואם עשויים מלחם - “המוציא”.

[מלאוח] - נילוש במים, קמח ומרגרינה. אם טעם המרגרינה ניכר - “מזונות”, ואם לאו, “המוציא”. אם מטוגן במעט שמן, דינו כדין “מזונות” אפויים.