שאלה
שלום .
ראשית אני מתנצלת על האורך , אבל כדי להבין את השאלה אני צריכה לתת את הרקע של איך הגעתי למצב הזה .
בחופש הגדול הייתי בקורס של מגן דוד אדום , זה היה של צעירים ( 12-15 ) לפני שאפשר להתנדב , וזה היה יותר חוויתי של למידה וקייטנה ביחד . ישנו שם שבוע .
הקרתי שם בן דתי ונהינו ידידים ממש טובים . הוא ממש חיזק אותי ואני מאוד נהנתי להיות בחברתו . היתה שם בריכה , ואני ועוד כמה בנות ביקשנו שתיהיה שעה של שחיה נפרדת , כי זה היה קטינה של דתיים וחילונים ביחד והם לא חשבו על זה כנראה , הם הסכימו אבל שחכו להגיד לבנים לא לבוא לבריכה , וככה קרה שהידיד שלי בה רק לשבת שם , כי ככה עשינו כל דתיים בשעות המעורבות , והוא רעה אותי בבגד ים . אני כל כך נבהלתי ואחת החילוניות שבאה לבריכה למרות שהיא היתה נפרדת יצאה וצעקה אליו שאנחנו לא רוצות פה בנים וש"איזה מן דתי אתה שאתה ככה בה לבריכה נפרדת?!" . אחר כך כמובן הסברנו לה שהוא לא התכוון והיא התנצלה .
אחרי שהקיטנה נגמרה וחזרנו הביתה נשארתי בקשר עם חלק מאנשים , גם עם אותו בן .
אחרי כמה זמן הוא הציאה לי חברות , אני הייתי בהלם כי חשבתי שהוא ברמה יותר גבוהה מהשטויות שאלה של החילונים , אבל לא רציתי לפגוע בו והסכמתי , אמרתי לעצמי שאניאכפש מקור הלחתי שיהיה התרוץ שלי להפרד ממנו ולהשאר ידידים , אבל זה התעקב קצת ורק אחרי חודשים אני נפרדתי ממנו והסברתי לו שזה לא מתאים . אנחנו עדיין בקשר של ידיות , עם גבולות , אנחנו לא נפגשים רק מדברים בטלפון או באיסיקיו .
אבל כל פעם שאני מדברת איתו אני לא מפסיקה לשכוח את זה שהוא ראה אותי בבגד ים , ועל זה שאני פוחדת שגם הוא לא שכח וזה יוצר לי מבוכה כשאני מדברת איתו . אני יודעת שגם החטאתי אותו , לפני שהלכנו לבריכה הוא שאל לאן אנחנו הולכות ואמרנו לבריכה , הוא כנראה חשב שאחנו נשב בחוץ כמו שעשינו כשהבריכה הייתה נפרדת ואמר אני גם מצתרף , ואני - שלא ידעתי שהוא רציני כי חשבתי שהוא יודע שזה בריכה נפרדת , צחקתי ואמרתי נחכה לך .
מה אני יכולה לעשות כדי לשוכח את החטא הזה ואיך אני יכולה להשכיח ממנו , אני מרגישה שהוא נפל בגללי . וזה רודף אותי ...
תשובה
שלום וברכה.
בנוגע לשאלתך בקשר לרגשות שלך-חשוב לדעת שבצורה טבעית,פעמים רבות אנו מרגישים אשמה על הדברים הל-א נכונים,על דברים שאינם באחריותנו,ומתעלמים מהדברים הנכונים. כולכם ידעתם שעכשיו זה הזמן שהבריכה נפרדת.א"כ,זו אחריותו של הבחור לדעת שלא לבוא לשם.
לא החטאת אותו בכלל,זה לא באחריותך.גם אם אמרת לו בצחוק "נחכה לך",הוא אמור לדעת להפריד בין צחוק לבין רצינות, לשים לעצמו גבולות ולעצור את עצמו.
וכנ"ל בנוגע לאחריותך על מחשבותיו של הבחור- אין לך שום דרך להשכיח ממנו את המראות שהוא ראה,זו כבר עבודה שלו (ע"י תפילות,לימוד תורה מוגבר,עבודה פיסית וכו').פשוט שינסה לעסוק בדברים אחרים,הן רוחניים והן פיסיים,כך שישכח אותך.
בנוגע לשני דברים כן יש לך אחריות: כדאי לשעתי להפסיק את הקשר,גם אם זה קשר וירטואלי,באיי-סי-קיו. כל עוד אתם יחד הוא עדיין חושב עלייך. אפשר להסביר,בעדינות,שזה לא נראה לך מתאים,פוגע בך ובו רוחנית,וכו'.
דבר נוסף הוא,שכדאי ללמוד מהמקרה הזה שלא לומר דברים שעלולים להשתמע לצד השני בצורה שונה ממה שאת רוצה ומתכוונת. זה כן באחריותך! אם את חושבת שזה מסוכן-אז בלי צחוקים ותרתי משמע, אלא כנות,אמת ואמירה ישירה.
בברכה רבה.