שאלה
שלום לכבוד הרב !
איך אפשר להפנים את הידיעה ש-ה' טוב לכל בתכלית הטוב כשבמקרא וחז"ל , העונשים שניתנים על ידי ההנהגה האלוקית הם לכאורה חמורים ביחס למעשה העברה . בטור אבא לילדים קשה לי להבין שגם בנינו לבין ה' קימת מערכת יחסים של אב רחמן לבניו .
אביא מספר דוגמאות
1. פרשת הקללות המזעזעות בבחוקתי וכי תבא .
2. המתאוננים במדבר יא' א'
3. קברות התאוה במדבר יא' לג' . איך אפשר להבין "מכה רבה מאד " על תלונות על תאווה .
4. אתם בכיתם בכיה של חינם ואני קובע לכם בכיה לדורות
5. עונשו של עכן בן זרח.
6. במדבר כא' ו' הנחשים השרפים
7 . משה רבנו לא נכנס לארץ
8.דוד המלך כל חיו נענש על חטא בת שבע .
ועוד
9.פרשת המקלל סוף פרשת אמור
10 . העונה אמן יתומה יתיתמו בניו
אפשר לומאר שהקב"ה מדקדק עם חסדיו . אבל לכאורה אפשר לדקדק בעדינות כמו מרים שלכתה בצרעת אבל לא מתה .
אפשר לומאר שאנחנו לא מבינים את הנהגת ה' . אבל פה ישנם הסברים לעונשים הקשים .
אשמח לקבל התיחסות פרטנית או כללית או הפניה למקורות שדנים בנ"ל , כדי שבעז"ה אוכל לומאר "טוב ה' לכל " בלב שלם .
תשובה
שלום וברכה
השאלות ששאלת הן כבדות משקל ביותר.
אינני חושב שיהיה נכון להעמיד את כל הזיקה האלוקית על הקביעה שהקב"ה הוא "טוב". אנו מכריזים לפחות פעמיים ביום "שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד", ובכך אנו מבטאים את האמונה העמוקה כי הקב"ה כולל את כל העניינים כולם. בד בבד עם היותו "טוב" הוא גם "א-ל קנא ונוקם", ועוד תארים אחרים שהוא עצמו גילה לנו בתורתו, וההופעה האלוקית בעולם אפוא היא הרבה יותר מורכבת מאשר האמירה כי הקב"ה הוא רק "טוב".
כאשר אנו מוסיפים לכך את העובדה שכושר השיפוט שלנו ביחס ל"טוב" הוא כושר שיפוט מוגבל, הדברים נעשים מורכבים יותר, כי היכולת שלנו לקבוע האם מה שמתחולל כאן הוא "טוב" או לא היא יכולת מוגבלת.
הדוגמאות שהבאת מלמדות אפוא את מה שכתבתי למעלה: ריבונו של עולם הוא גם מעניש, והוא גם מלך שאנו עבדים שלנו, ובד בבד עם היותו אב רחמן או עם היותו אהובם של ישראל – הוא מתגלה לעתים במלוא העוצמה הקשה הפוגעת באדם. ריבונו של עולם הוא אלוהי האמת, והאמת כוללת בתוכה את כל הגילויים, ולא רק את אלה שאנו מבקשים שייטיבו עימנו.
על כן, באמירתנו "טוב ד' לכל" אנו מבטאים את אחד מגילוייו של הקב"ה, שנאמרו על ידי דוד המלך בשעה שהאיר עליו חסד ד' והוא חש את ההיבט הזה של הגילוי האלוקי.
כל טוב ונזכה לטובות