שאלה
שלום וברכה!
רציתי לשאול את כבוד הרב מתי עליי לכוון ולחשוב על דברים אישיים הנוגעים אליי, בתפילת שמו"ע? דהיינו, ידוע לי כי בקשות אישיות מוסיפים בברכת שומע תפילה. אמנם, אני נוהג בסוף חלק מהברכות לכוון ולחשוב על דבר שנוגע לי אישית הקשור לתוכן הברכה. כגון בברכת חונן הדעת, לפני אמירת "ברוך אתה.." אני מהרהר בלב (כלומר לא מוציא בפי- בניגוד לבקשות האישיות ב"שומע תפילה", כך שאין הפסק אם זהו החשש) על מבחנים וכדו' שאני מבקש מה' שייתן לי דעת.
האם אופן תפילה זה ראוי? או שמא עליי לרכז את הבקשות האישיות לברכת "שומע תפילה"?
כל טוב ומועדים לשמחה.
תשובה
האופן שאתה נוהג בו אכן ראוי. יחד עם זאת דע שאתה רשאי גם לומר בפיך את בקשותיך האישיות בכל ברכה לפי עניינה. כך כפי הדוגמה שהבאת מותר לך לבקש בפה מלא שתצליח במבחן בברכת חונן הדעת. את ההוספה האישית יש לומר באמצע הברכה כלומר קודם אומרים את קטע הפתיחה, כגון "אתה חונן" וכו', אחר כך את הבקשה, ומסיימים "חננו מאיתך" וכו'. דוגמה לכך נמצאת בכל סידור בברכת רפאנו, לגבי בקשה אישית על חולה.
באופן כללי אני סבור שהוספת בקשות אישיות בתפילה יכולה להוסיף בכוונה ולתרום לרענון ולרלבנטיות של התפילה. יחד עם זאת מובן שכדאי לעשות זאת בקשר לעניינים היותר חשובים שמעסיקים אותנו ולא לגבי כל דבר של מה בכך.
כל טוב,
רונן לוביץ