בנים ובנות

שאלה

שלוום. שמי מורן למדתי לפני שנה בבית ספר ממלכתי דתי. והכרתי שם מישהו נורא חמוד.

לאט לאט התחלנו לדבר, ועם הזמן התחלתי להרגיש אליו משו. ונראה לי שבהתחלה גם הוא הרגיש אלי משהו. אני מציינת שהוא היה גם דתי כזה. שומר שבת, מניח תפילין, ציצית, הכול, מתפלל בשמחה, הייתה לו ממש קרבה ואהבה לבורא עולם.

הוא לא היה כמו כל הבנים, הוא היה אחר מכולם. והוא היה מחזק אותי ואת כל הבית ספר. ואף היה גם מארגן שיעורי תורה, מזמין רבנים ידועים וחשובים. ואומר לי ולכולם לבוא כדי שנתחזק וזה. בקיצור הוא היה ממש ילד טוב. אבל לא כ"כ שמרנו נגיעה. רק היינו נותנים אחד לשני נשיקה בלחי. לפעמים היה גם מרים אותי וזהו לא יותר מזה ב"ה אני יודעת שזה גם לא טוב. אבל ב"ה היום אני לא כלום מזה והוא גם לא. הייתה לנו קרבה כזאת. בחיים לא הרגשתי ככה למישהו.השנה הוא נורא התחזק מאז.ועבר לישיבה.וניתק קשרים עם כל הידידות ואיתי. ואיכשהוא אבי נכנס לתמונה, כשראה אותי ואותו לפני שנה מדברים באוטובוס וסתם מסתכלים אחד על השני.אני מציינת שאבי דתי מאוד.והוא אמר לי כמה פעמים שהוא רוצה שהבחור יהיה בשבילי לחתונה. ורצה לדבר איתו. והוא לא מכיר אותו. רק ראה אותו 5' דק באוטובוס וממש התרשם ממנו. הוא אמר שהוא כ"כ רוצה שאני אהיה איתו. ושהוא בחור טוב וזה. ואני גם לא האמנתי שהוא אומר את זה. כי אף פעם לא הייתי מדברת איתו על בנים וכל זה. הייתי ביישנית. ואני מציינת שלא אמרתי לאבי כלום על הבחור הזה. הוא אמר לי עליו הוא רוצה גם לדבר איתו בפלא. אבל אני מתביישת נורא ואומרת לא. שלא זה מוקדם מידי ואני לא יודעת. עברה שנה ואי אפשר

לדעת עם הוא מרגיש אלי משו גם עכשיו. ואם הוא הרגיש אליי משו גם בעבר. כי זה לא רלוונטי הבחור התחזק ואני לא רוצה שיכשל בגללי או שיהיו לו מחשבות והירהורים בגללי. מה עושים במצב הזה. אני האמת אוהבת אותו ולא מצליחה לשכוח אותו

אנחנו כבר חצי שנה לא מדברים וממש קשה לי. הייתי נורא קשורה אליו ממש כמו אחות. ואם דיברנו אז זה היה בתחילת שנה שהוא שאל מה איתי. ושמח שעברתי לבית ספר חרידי וזהו. לא הייתי רוצה לוותר עליו. הוא באמת בחור טוב. תעזרו לי בבקשה. אני מציינת שאני בת 17 והוא בן 16 . חח כן זה מבאס אותי קצת שאני גדולה ממנו.

תשובה