בנות שמתחצפות למורים

בס"ד

יעל שלום,
יפהפה לראות כמה חשוב לך לשמור על מידות טובות וכבוד לאחרים גם כאשר הסביבה לא מעודת זאת ואף גוררת אותך להתנהגות הפוכה.

אענה לך בכמה מישורים, קודם כל לנסות להבין מהיכן נובעת ההתנהגות של חברותיך לכיתה שמתנהגות בצורה כזאת, ואח"כ טיפים שיעזרו לך לשמור על עצמך.

אני מניח שבכיתה שלך ישנו גרעין קשה של בנות יותר חצופות שמנהיגות את אותה אוירה של חוסר כבוד, ואחריהן נגררת קבוצה בגודל כזה או אחר של בנות שמשתפות פעולה ואולי גם מעיזות להוציא מילה פה ושם. בטח זה גם נראה מאוד מגניב, כאילו פתאום יש להן כוח מול כל אותם דמויות סמכותיות, הן משדרות איזשהו אומץ מול ה"סכנה" להיענש. [כל זה שטויות.] כאשר הבנות הללו בונות את המעמד שלהן ע"י זלזול והשפלה של אחרים, זה רק מראה שהן מרגישות בעצמן פנימה מרוקנות וחסרות ערך אמיתי. אני לא אומר שהן באמת כאלה, אין לי שום ספק שיש בהן גם הרבה טוב - אבל כאשר הן בוחרות לשדר את הרעל הזה, זה מראה שבפנים הן מרגישות שזה מה שיש בהן. הן לא יכולות לבנות את עצמן על בסיס משהו חיובי, כי הן לא מרגישות קשורות לערכים חיוביים, ומאחר והן צריכות הערכה מהחברה הן משיגות אותה ע"י אותו אומץ מדומה שהן משדרות. ותדעי לך שגם המורים והרבנים יודעים בדיוק את מה שאני אומר לך כאן, ולכן אולי בוחרים שלא להעניש אותן בחומרה, מתוך הבנה שההתנהגות שלהן נובעת מחולשה ולא מעוצמה. גם הבנות שנגררות אחריהן נמצאות באותו מצב, אין להן אומץ להתנהג בצורה ראויה ולצאת נגד אותן מנהיגות, ולכן מעדיפות ללכת עם הזרם ולזכות בכך באהדה כלשהי. אז את יכולה להגיד תודה גדולה לה´ שנותן לך עוצמות נפש גדולות והערכה עצמית בריאה שמונעות ממך להתנהג בצורה כזאת, וגם יראת שמים טבעית שעוזרת לך להמנע מהלבנת פני אדם ברבים, שזה כמו שפיכות דמים [ממש.]
כתוב בגמרא (סוטה י:) "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לתוך כבשן האש ואל ילבין פני חבירו ברבים", על תמר שהעדיפה למות מאשר לבייש את יהודה, ויש אפילו דעות שההדרכה הזאת היא הלכה למעשה. והדברים אמורים בעוצמה רבה יותר כאן, כאשר מדובר במורים שראוי להרגיש כלפיהם הכרת תודה על ההשקעה שלהם בחינוך שלכן, ועוד יותר כלפי רבנים שביזוי שלהם גובל בביזוי התורה עצמה חס וחלילה.

כמה טיפים שיעזרו לך לא להגרר אחרי אותן בנות, נתחיל ב"סור מרע", כלומר איך לעמוד בנסיון, ונמשיך ל"עשה טוב", שיעזור לך לא להגיע לנסיון ואולי גם להרחיק בנות אחרות מהתנהגות כזאת.

["סור מרע":] קודם כל, אין לך שום ברירה אלא להיות עם היד על הדופק לגבי ההתנהגות שלך ולגבי המילים שאת מוציאה מהפה. אם את רואה שאת באה לומר משהו פוגע או מעליב, את צריכה כוח רצון עצום כדי להמנע מלומר אותו ולוותר על ה"כבוד" הגדול שמגיע מביזוי אדם אחר. זכרי, שככל שיש יצר הרע חזק יותר שמנסה לגרום לך להעיר הערות כאלה, כך השכר הגדול כאשר את זוכה לשמור על עצמו ולהמנע מביזוי, כמו בגמרא (חולין פט.) שכותבת "אין העולם מתקיים אלא בשביל מי שבולם את עצמו (רש"י: את פיו) בשעת מריבה, שנאמר תולה ארץ על בלימה". אני מציע לך לעשות כל יום לפני שאת הולכת לישון חשבון נפש קטן, רק כמה דקות, כדי לראות ולחשוב אם אמרת משהו מזלזל או פוגע במישהו אחר, אם זה מורה, רב או חברה. תראי שאחרי תקופה לא ארוכה יהיה לך קל הרבה יותר להמנע מהערות פוגעות, ועוד לפני שתאמרי אותם כבר תביני בעצמך שזה לא שייך.
בכלל, שליטה על הדיבור זה דבר עצום ומדרגה מיוחדת, שכן הדיבור הוא המייחד אותנו כבני אדם מעבר לבעלי חיים, ומי שעושה בו שימוש לרעה מראה שהוא לא באמת שייך למדרגה כזאת אלא להיפך, הוא משתמש בכוח העצום של הדיבור בשביל להזיק ולהוסיף רע. לכן התורה כל כך מחמירה בשמירת הלשון, שכן בשמירה שלנו על שימוש טוב בכוח הדיבור אנחנו מגלים למעשה שנבראנו לטובה.

["עשה טוב":] את יכולה לנצל את ההזדמנות הזאת ולחזק את מדת החסד שלך כלפי אחרים, וזה יעזור לך להמנע מלבזות אותם. כאשר את ממלאת את עצמך בתוכן טוב, ממילא יש פחות רע שיצא החוצה, ולכן כאשר תתמלאי בחסד ומידות טובות אחרות, תגלי שאין לך רצון לפגוע באחרים, והנסיונות יפחתו, כי הנטיה הזאת כבר לא תהיה חלק ממך. ההתחזקות שלך בחסד גם תקרין לכיוונים אחרים, החברות שלך יקלטו את זה ויראו שמידות טובות לא הולכות יחד עם ביזוי מורים ורבנים, ואולי יצליחו להתחזק בעצמן כתוצאה מהמפגש איתך.
כמובן שזה תהליך שיקח זמן, אבל "מים שקטים חודרים עמוק" - ואת לא יכולה לדעת איזו השפעה יש למעשה קטן וטוב שלך על הסביבה כולה. לפיכך אני מציע לך לראות איפה את יכולה להשתפר בחסד, בעזרה לאחרים, ובצניעות - שכן כאשר לא מבליטים בצורה מוגזמת דברים חיצוניים, הצורך להרשים אחרים יורד, וההערכה העצמית מתבססת יותר על ערכי אמת ופחות על התמיכה שהחברה לפעמים נותנת להתנהגות שלילית. כל זה כמובן בנוסף להשפעה הסגולית המטהרת של מעשים טובים וצניעות, שאין לה שיעור בכלל.

בהצלחה,
יואב.