שאלה
בס"ד
שלום כבוד הרב,
אני תלמידה בכיתה יב',יש לי בעיה עם המחנכת מתחילת שנה היא לא מתייחסת אליי לא מתעניינת בי וכו'.. היא ושאר הצוות החליטו שאני לא תלמידה לבגרות זה פגע בי מאוד וזה לא נותן לי מוטיבציה להמשיך הלאה אחרי כמה שיחות איתה ועם רכזת השיכבה אני לא רואה שום שינוי אני מרגישה שאני מדברת לקירות אני ממש מתוסכלת לא יודעת מה לעשות אני כל יום מגיעה הבית עצבנית ובוכה כי אני לא מבינה למה ככה מתייחסים אליי:( לצערי אני אסיים את כיתה יב' בלי בגרות זה ממש מדאיג אותי ויש לי חששות לגבי העתיד שלי אשמח אם כבוד הרב ייתן לי עצה מה לעשות בעיניין זה
האם להפסיק ללמוד? כי אני ממש מרגישה שאני מבזבזת זמן יקר... ומה לעשות לגבי עיניין המחנכת שהיא לא מתייחסת אליי ..
תודה רבה,וסליחה על אורך השאלה.
תשובה
שלום וברכה!
אני שומע את מצוקתך בשאלה ואת התסכול הרב מהמצב שאת מתארת. אני מבין גם שאת ניסית כמה פעמים לשוחח לשנות את היחס.
איני יודע את פרטי הקשר שלך עם המחנכת ועם בית הספר שבו את לומדת. לא אוכל לענות לך בלי כמה שאלות הבהרה.
אך בינתיים רציתי לכתוב משהו כללי יותר. כל מעשה שלנו מעורר באחרים מחשבות ורגשות. הם מגיבים אלינו מתוך המחשבות והרגשות הללו, ואז גורמים לנו להגיב על התגובות שלהם. ייתכן ונוצר מעגל סגור כזה איתך ועם המחנכת.
כדי לשבור אותו צריך להבין מספר דברים.
1. האם יש יועצת או פסיכולוגית בבית ספרך? האם את יכולה לפנות אליהם?
2. מה מקור להחלטה שלהם שאת לא יכולה לגשת לבגרות?
3. איך המשפחה והחברים מתייחסים למצב?
4. האם יש דוגמה לסוג של שיחה בינך ובין המחנכת?
אשמח להמשיך את הדיון,
בברכה,
חיים דב בריסק