ביקור האפיפיור

שלום

ישנה מחלוקת ראשונים אם הנצרות הקטולית היא עבודה זרה (רמב"ם) או שאינה עבודה זרה(רש"י,ר"ת והמאירי).
בשו"ע (יו"ד קמח) מובאת דיעה שדת הגויים היום אינה עבודה זרה, וכך פסק גם מרן הרב קוק באגרותיו (אג' פט) בפולמוס היתר המכירה.
אמנם, מקובל בהלכה כרמב"ם שהנצרות הקטולית היא עדיין בגדר ע"ז, ומקלים כרש"י רק בשעת הצורך (כפי שעשה הרב קוק).

הנצרות הפרוטסטנטית- יש פוסקים שחידשו שהיא יצאה מגדר ע"ז משום שהעבודה הדתית שם הפסיקה (ע"י מ. לוטר) לעסוק בסגידה לגוף של אותו האיש.

על כל פנים, האפיפיור הוא נציג קטולי, ועל כן חלים עליו כל איסורי ע"ז, אלא אם יש סיבה של דחק ואז אפשר להתיר דברים מסויימים כדעת רש"י הנ"ל.

על כן אסור לתת לו חן, או להרכין ראש בפניו.

אך לראשי המדינה מותר לתת לו חן, שהרי יש בזה צורך גדול למדינה, וכפי שמצינו שר' יהודה הנשיא נתן חן לחבירו הקיסר שהיה עובד אלילים, בשביל חיזוק כלל ישראל.

אך גם להם, הרכנת ראש אסורה, הן משום שזה ממש דרך הע"ז שלהם, והן משום שזה משפיל את כבודנו הלאומי, ומצינו שחזקיה נענש על שהתחנף לשליחי המלך הגויים, שהראה להם כלי המקדש.

שד' יתן בלב הגויים לשוב בתשובה שלימה לפניו.