שאלה
כבוד הרב שלום!
פעמים רבות, כשאני מטיילת עם חברות, הן נכנסות לכנסיות ומסגדים כדי להתרשם מהן, אך לפי מה שידוע לי יש איסור על כך, ולכן אני נוהגת להשאר בחוץ למרות שאני ממש רוצה להכנס.בגלל שקשה לי להקפיד על האיסור הזה, הייתי שמחה לדעת עליו יותר :
1. מהו המקור המדויק של האיסור?
האם האיסור הוא דאורריתא או דרבנן?
2. מה הרעיון שעומד מאחוריו? אני הרי רוצה להכנס רק כדי להתרשם מהמבנה ומתרבויות אחרות ולא (חס וחלילה!)כדי להתקרב לדתות אחרות. הביקור בכנסיה או במסגד לא יפגע הרי באמונתי כיהודיה
תודה רבה מאוד!
יעל
תשובה
שלום יעל,
האיסור אינו נובע מחשש שתושפעי על ידי ביקור בכנסיה ושאמונתך תיפגע. הוא נובע מן האיסור של "לא תחנם", לתת חן לעובדי עבודה זרה, דהיינו להתפעל מן היופי של היצירות שלהם. יש דעות שונות בראשונים האם האיסור הוא מדאורייתא או מדרבנן. (המקורות: דברים ו, גמרא עבודה זרה יט:).
ניתן לשער שאיסור זה בא בו זמנית להטמיע בנו סלידה מעבודה זרה, ולהפגין את הסלידה הזאת.
הוא נוגע לכנסיות בלבד, לא למסגדים, שהרי לכל הדעות אין האסלאם עבודה זרה, אלא המוסלמים מייחדים את ה' "יחוד שאין בו דופי" כלשון הרמב"ם?
איני מכיר שום היתר לכך. לפי חלק מן הראשונים, ספק אם אדם שנרדף על נפשו רשאי למלט את נפשו בכנסיה, כי כידוע עבודה זרה היא מהאיסורים שביהרג ואל יעבור .
בברכה
אלי כאהן